כז

הוא לפי שקור וחום הוא מערכו ומהותו לכן הוא נתפס בזה ותופס אותו ומתפעל ממנו, אבל השכל אינו ממהותו ולכן אינו תופס בו, וכן הוא בשכל אנושי שאינו ממהות סוג שכל אלקי, דכל השגותיו דשכל אנושי הוא בזמן ומקום כפי הגדרת בעלי חומר, והשכל האלקי עם היות דגם בו יש הגדרת זמן ומקום אבל הוא כפי הגדרת הרוחני, והגם דהרוחני הרי יש בו ג"כ כל ההגדרות אבל הוא באופן רוחני היינו כפי אופן מהותו.

קיצור. יבאר דהנשמה בהתלבשותה בגוף הגם שאינה משתנית מ"מ השגתה מתגשמת והטעם דשכל הוא מציאות, ומוכרח התואר שמגבילו ומגדירו ממה שלמעלה ושלמטה ממנו, ויבאר ג' סוגי שכל, אלקי אנושי וטבעי, וכולם מוגדרים בהגדרה כללית, וכל אחד מהם הגדרתו כמהותו, והתרחבותו הוא הצטיירותו¹⁴⁷.

ענינים. ז הנשמה בהתלבשותה מתגשמת. ח שכל, א) מציאות, ב) מוכרח התואר, ג) בו ג' סוגים א) אלקי, ב) אנושי, ג) טבעי.

יג) והנה ג' סוגי השכל דאלקי אנושי וטבעי עם היותם חלוקים במהותם העצמי, אבל עם זה הרי הנה כולם מוגבלים בהגדרה כללית כנ"ל, והגם שהם כל אחד מהם מוגדרים במהותו, הנה כל אחד מהם מתרחב ומצטייר במרחב רב כפי מהותו העצמי בעניני עליון ותחתון שבו בערך מהותו, דאינו דומה העליון ותחתון שבשכל הטבעי להעליון ותחתון שבשכל האנושי, ואינו דומה העליון ותחתון שבשכל האנושי להעליון ותחתון שבשכל אלקי, אמנם מאחר דכולם משתוים בכללות ענין אחד שהם מוגדרים, היינו שאין בהם מי שהוא בלתי גבול בעצם מהותו, הנה זה גופא מכריח שיש איזה יחס ביניהם, והיחס הזה אין הפרש כלל אם הוא יחס חיובי או הוא יחס שלילי, דבמושכלות הרי השלילי הוא תואר מגביל כמו החיובי, ואדרבא כל מה שהשכל הוא מופלא ומכוסה הגבלתו והבדלתו הוא ביחס שלילי יותר מכמו ביחס חיובי, דזהו כללות ההפרש בין שכל הטבעי לשכל האלקי, דהשכל הטבעי כל ענין הגבלתו שהוא תוארו הוא בחיוב, והשכל האלקי תוארו המגביל כללות ענינו הוא בשלילה¹⁴⁸, דהחיוב והשלילה הן הנה שני קצוות מגבילות כללות ענין ההשכלה, וא"כ יובן דהיחס הזה מגביל את המציאות בחלקי פרטי מרחב השכל ההוא, דבכל סוג שכל הלא המרחב וההתפשטות שלו הוא מריבוי מיני שכלים עצמים (איך שהם בעצם מציאותם טרם התלבשותם בהמושכלות כנ"ל) שמהם הוא שמצטייר העליון ותחתון שבסוג שכל ההוא, א"כ הרי היחס מסוג שכל אחר מגביל ומתאר מציאותן של העליון ותחתון שבו, וכמו עד"מ שכל אנושי הרי אינו לא טבעי