תצג
לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא ע"מ לקבל פרס, או ע"מ שלא לקבל פרס, פי'74 פרס מל' פרוסה והיינו הפרשת הארה ע"ד הגילוי דג"ע שהוא רק זיו השכינה, והאהבה דכלה שארי ולבבי הרי באה ע"י ההתבוננות דמי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ75 שמים וארץ הם געה"ת וגעה"ע שהם בחי' פרס ושכר והוא אינו חפץ לא בגעה"ת וגם לא בגעה"ע כ"א כל חפצו ורצונו הוא ליכלל וליבטל בו ית' וזהו בחי' אה"ר76, אבל אם הוא חפץ בהשגת אלקות ע"ד בחי' הגילוים דג"ע ה"ז בחי' אהבה זוטא|76, וזהו כלתה נפשי לחצרות ד' וגו' דחצרות הוי' הם געה"ת ועליון, לבי ובשרי ירננו אל אל חי הוא ביטול היש אל האין, ולזאת הנה באהבה זו דבחי' כלתה נפשי מאחר שזהו ביטול היש לבד הרי יכול להיות אחיזת הישות שהרי היש תופס מקום דהרי כל עילוי עבודתו הוא רק ביטול היש בלבד, משא"כ באהבה דכלה שארי וגו' שם אינו שייך שום יניקה ח"ו. דהנה ב' בחי' כלה הנ"ל הן ב' בחי' שושנה, דהנה כתיב (שה"ש ב', א' ב') אני חבצלת השרון שושנת העמקים, ואי' במד"ר77, אמרה כנס"י, אני היא וחביבה אני, אני היא שנתונה בעמקי הצרות, וכשידלני (יוציאני) הקב"ה מהצרות אני מרטבת מעש"ט כשושנה, וכתי' כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות, ואי' במד"ר (ויקרא פכ"ג78) רב הונא79 פתר קרא בשעבוד מלכיות, מה שושנה זו כשהיא בין החוחים, רוח צפונית יוצא ומטה אותה כלפי דרום והחוח עוקצה ורוח דרומית יוצא ומטה אותה כלפי צפון והחוח עוקצה, ואעפ"כ לבה מכוון למעלה (דאינה מנחת עצמה לעמוד בשיפולה אלא מתנשאת עצמה לעמוד בקומתה), כך ישראל אע"פ שהן נגבין מסים וארנוניות, אעפ"כ לבם מכוון כלפי אביהם שבשמים שנא'80 עיני תמיד אל ד' וגו'. והענין בזה הוא דהב' בחי' שושנה, שושנת העמקים ושושנה בין החוחים, הנה שושנת העמקים הוא מל' ממעמקים קראתיך ה'81 שהוא בחי' העומק דשם הוי' והוא בחי' ואמת הוי' לעולם82, דשם הוא בחי' דיעה העליונה דיחו"ע איך דכולא קמי' כלא והיינו בשם הוי' שלמעלה משם אלקים, דהנה הארת שם הוי' שבשם אלקים הו"ע ביטל היש שהוא האמת דשם אלקים, אבל עומק ה' הוא האמת דשם הוי' היינו ה' אחד, וזהו שושנת העמקים דשם מושג העומק דשם הוי' והוא בחי' בינה שכינתא עילאה, ושושנה בין החוחים הוא בחי' מל' שכינתא תתאה, וכאשר נמשך מבחי' שכינתא עילאה בבחי' שכינתא תתאה אז הנה גם בחי' שכינתא תתאה דבספי' הוא בחי' מל' ובנשמה הוא בחי' ניצוץ הנשמה המלובשת בגוף היא בבחי' כלה שארי ולבבי בבחי' כליון היש שמכלה כל הרצונות זרות, וגילוי בחי' זו
הערות
- 74. ראה לקו"ת תזריע כ, ב. סהמ"צ להצ"צ קלח, א. ספר המאמרים תרל"ב שם.
- 75. תהלים עג, כה.
- 76. ראה לקו"ת וספר המאמרים תרל"ב שם.
- 77. שהש"ר עה"פ.
- 78. פיסקא ה.
- 79. בויק"ר שם הובא בשם ר' חנינא ברי' דר' אבא. אבל בשהש"ר פ"ב, ח הובא בשם ר' הונא.
- 80. תהלים כה, טו.
- 81. שם קל, א.
- 82. שם קיז, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.