תנח

הגשמיות דוקא, והכוונה הוא להמשיך בחי' התחלה בסוף דוקא, וכמאמר⁵³ נתאוה הקב"ה להיות לו ית'⁵⁴ דירה בתחתונים, דבתחתונים בגילוי אור, היינו דלמטה שהאור אלקי הוא אינו בערך כלל לכמו שהוא בעשי' הרוחנית, ובפרט לגבי יצי' ובריאה, ומכש"כ לגבי עולם האצי', הנה שם דוקא יהי' דירה לו ית', והיינו דלבד זאת מה שלמטה הנה האור אלקי הוא מצומצם ביותר הנה הוא עוד בתכלית ההעלם וההסתר, ונקרא העוה"ז מקום החשך שרבו בו ההעלמות וההסתרים ביותר בריבוי מיני נסיונות, הנה זאת היא הכוונה העליונה שהאדם ע"י עבודתו בתורה ומצות שנתלבשו בגשם, תורה בידיעה והשגה דשכל אנושי, ומצות בענינים גשמים, יעשה דירה לו ית', וזהו שאמר רבינו נ"ע⁵⁵ אלא התכלית הוא עוה"ז התחתון, דתכלית כל ההשתלשלות וירידתם ממדריגה למדריגה, התכלית הוא עוה"ז, והכוונה בכללות ענין העוה"ז, הוא הנח"ר שלמעלה שנעשה מכפיית הס"א ואתהפך חשוכא לנהורא, שיאיר אור ה' א"ס ב"ה במקום החשך והס"א של כל עוה"ז כולו⁵⁶, דעבודה זו הוא דוקא בעוה"ז, וכנ"ל בהקו קצר ונפסק דאות ה"א, דהוא בעצמו אינו דומה לקו הימני שהוא דבוק בקו העליון, ובו דוקא הוא המעלה שעל ידו נעשה אות ה"א, והיינו דעל ידו נעשה מדלי"ת ה"א, הנה כן הוא בהעבודה דתומ"צ בעוה"ז דוקא, שעי"ז נעשה מדלי"ת שהוא המקום חשך והס"א של כל עוה"ז כולו, ה"א היינו שיאיר אור ד' א"ס ב"ה ביתר שאת וכו', וזהו סוף מעשה עלה במח' תחלה, דהסוף מעשה בפועל הוא שעלה במח' תחלה, דהנה בכח המעשה הגם שהוא לבוש הנפרד הרי יש בו ב' ענינים, הא' כח המעשה כמו שהוא בנפש, שהוא כח רוחני כמו כח הדיבור ואינו שייך לומר בו שהוא נפרד, ורק מה שכח המעשה הוא תחתון במדרי' לגבי כח הדיבור בזה מה שהוא יכול להתלבש בדבר שחוץ ממנו, ועומד מוכן לפעול גם בגשמי עב וחזק, אבל הכח הזה הרי ישנו בהנפש גם קודם שפועל בהנפעל, הנה הכח הזה קודם שפועל בהגשמי ה"ה דבוק במקורו. וכמו בדיבור ומח' הרי הדיבור הוא תחתון במדרי' לגבי המח', כנ"ל דהמח' הוא לעצמו ואינה באה בגילוי, והדיבור עיקרו בשביל הזולת ובא בגילוי דוקא ומ"מ הרי הדיבור ומח' הם בערך זל"ז והם ב' קוין מחוברים כנ"ל בתמונת אות ה"א, דענינו במהותם הוא מה שהדיבור ומח' אינם נפרדים, ולכן הנה לא זו בלבד מה שכל דיבור הרי בהכרח שיהי' מח' קדומה להדיבור, וכל מחשבה סוף דבר שבאה בדיבור⁵⁷, הנה עוד זאת שהדיבור כלול במח', ומח' כלולה בדיבור, וכידוע ממ"ש במ"א⁵⁸ בארוכה שהאותיות שבמח' הוא דיבור שבמח', ואין זה סותר לזה מה שהמח' עצמה היא ג"כ אותיות, דאותיות המח' הן אותיות כאלו שיכולים לומר עליהם שהם בלי תמונה מוגבלת בציורי האותיות, ונק'