שמב

חיצוני' האור לבד ולא בבחי' גילוי כ"כ. וכידוע המשל במשפיע ומקבל, שבהכרח שיעלים אור שכלו כמו שהוא לעצמו בהתעלמות לגמרי כאלו לא השכיל כלל שכל, ואח"כ לצורך ההשפעה הרי צ"ל המשכת אור השכל, והיינו מה שבא לכלל שכל ושמתגלה²⁴⁷ האור שכל הקודם, ורק ע"ז הועיל הצמצום שהוא בחי' התעלמות לגמרי, שהפנימי' מתעלם ומתגלה רק החיצוני' השייכות²⁴⁸ אל המקבל, וג"ז רק מרחף על מוחו לא בגילוי ממש, ומזה נמצא הנקודה ואח"כ ההתפשטות, וכידוע הסדר בזה. וכמו"כ הוא הדוגמא שאחר הצמצום חזר והאיר האוא"ס שלפה"צ, ורק בחי' חיצוני' האור ולא בגילוי ממש, ומ"מ מאחר שחזר והאיר²⁴⁹ הרי הגילוי הקו הוא בבחי' גילוי ההעלם מהאור הראשון. וגם ידוע²⁵⁰ דבהצמצום²⁵¹ הי' ב' ענינים, דלגבי האוא"ס שלפנה"צ הוא בבחי' סילוק ולגבי שרשי האורות הוא בבחי' מיעוט לבד, וע"כ גילוי הקו הוא בבחי' גילוי מההעלם, ולכן יש שיעור ומדה בהמשכתו שמסתיים באצי', ועיקר גילוי הקו הוא למעלה מאצי' ובאצי' הוא רק הארת הקו וג"ז מסתיים באצי', והיינו מפני שנמצא הגילוי במקורו בהעלם וכפי המדידה במקורו כן הוא הגילוי. ומכ"ז מובן ההבדל שבין העלם וגילוי ועו"ע, והעילוי שבעו"ע על העלם וגילוי, ומ"מ גם גילוי העלול מן העילה הנה בענינו הפרטי היינו באופנו יש לו השתוות כללי לגילוי הגילוי מן ההעלם, רק שמעולה ממנו, ולכן נק' גם בתואר העלם וגילוי.

כא) והנה כ"ז הוא בהעלם וגילוי או בעו"ע שהגילוים שלהם נמצאים בתוכם במציאותם או במהותם, אבל בכח ופועל הרי זה מה שבכח נמצא הפועל, היינו זה מה שהכח הכללי כולל כל הכחות הפרטי', דבכח ופועל הרי אין זה שהפעולה הגשמית היא הפועל של הכח, כ"א כח²⁵² הפועל הוא בעצמו נק' פועל לגבי הכח, דבכל כח ישנו כח כללי וכחות פרטים, וכמו בכח התנועה הרי ישנו כללות הכח ההוא שהוא התנועה החיונית, וישנם כחות פרטים, כח הזריקה, כח ההגבהה וההסעה להגביה או להסיע משא, כח הכתב והציור וכח²⁵³ הפועל כל דבר מלאכה ופעולה, דכל הכחות כלם נקראים בשם פועל לגבי הכח הכללי, ואין זה שהכחות הפרטים נמצאים בו, כי בכח הכללי אינו²⁵⁴ נמצאים פרטים כלל, והוא רק כמו כח היולי על כל מיני תנועות שיכול להיות, וידוע²⁵⁵ דהיולי הוא שמושלל מהגילוים שממנו, ולכן הוא היולי על כל מיני גילוים, וכמו"כ בכח התנועה הכללי שהוא כח היולי על כל מיני התנועות שאינם נמצאים בו במציאות כלל, והראי' שאין שיעור והגבלה כלל