רנג

מה שעל ידו, וע"י הסיוע שנותנים לו מלמעלה להאדם, כמאמר63 הבא לטהר מסייעין אותו, ינצח להיצה"ר, והגם כי מ"מ צ"ל תחלה הבא לטהר מצד עצמו, כי זהו כל ענין העבודה שיהי' בכח עצמו וביגיעתו וכמ"ש גבי אברהם אע"ה בתחלת קרובו להוי' דכתיב64 לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, דתכלית הכל הוא לעלות ולהגיע בהילוך אחר הילוך לבחי' ומדרי' לך65, שהוא עצם ושרש הנשמה, אמנם אופן הילוך זה והתחלתו הוא מארצך, והיינו לצאת מהארציות והגשמיות, וממולדתך שהו"ע עזיבת הרגילות, מה שהאדם מורגל בהם, שהרגילו הנה"ב להיות נמשך אחרי מעשה בני אדם בהנאת והנהגת העולם, ומבית אביך שהוא השכל הטבעי אשר כל השכלותיו המה בענינים גופנים ובדברים הגשמי', ואז יעלה האדם ויגיע אל הארץ שהוא הרצון האמיתי, שכ"ז הוא עבודה ויגיעה גדולה. אך הענין הוא66 דהנה ארז"ל (שבת דע"ז ע"ב) רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה וחזייא דהוה בדיחא דעתי' ואי בעי מיני' כל חללי דעלמא (פי' דברים הנעשים בכל חלל העולם, רש"י) הוה אמר לי', א"ל מ"ט עיזי מסגי ברישא והדר אימרי א"ל כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא שהוא ע"ד מ"ש ויהי ערב ויהי בקר. ולכאורה הנה גם בזה אינו מובן מדוע ברישא חשוכא, ולמה לא עשה הקב"ה שיהי' נהורא תחלה, והיינו דהן אמת דיום הוא שכלול מיום ולילה, אבל מפני מה ברישא חשוכא והדר נהורא דוקא, שהרי בקדשים היום ג"כ כלול מיום ולילה, ומ"מ הנה הלילה הולך אחר היום67. דטעם הדבר הוא מפני שקרבנות הו"ע בירור הבהמה הגשמי', דהיינו בירור וזיכוך החשך, ועי"ז הוא נעשה ריח ניחוח להוי'68, שנמשך גילוי שם הוי' בשם אלקים. שגם שם אלקים יהי' בבחי' גילוי אור, וזהו שהלילה היא ג"כ כיום. ומ"מ אין זה עדיין מה שלילה כיום יאיר69, ואינו אלא מה שהלילה טפילה ליום70. ובבריאת העולם הנה הלילה קודם ליום, דתחלה ויהי ערב ואח"כ ויהי בקר דברישא חשוכא והדר נהורא.

-------------------- * --------------------

הערות

  1. 63. יומא לח, ב.
  2. 64. לך לך יב, א.
  3. 65. בהבא לקמן - ראה אוה"ת לך לך ח"ד תרפ, סע"ב. המשך תרס"ו ע' סז. ע' שצז ואילך. ועוד.
  4. 66. ראה גם תורת חיים תצוה תסד, ב ואילך (בהוצאה החדשה - שיח, ג ואילך). המשך תער"ב ח"ב ע' א'ב ואילך. ספר המאמרים תש"ד ע' 229 ואילך.
  5. 67. חולין פג, א.
  6. 68. ויקרא א, ט. ועוד.
  7. 69. תהלים קלט, יב.
  8. 70. כ"ה בספר המאמרים קונטרסים שבהערה 2. בכתי"ק: להיום.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.