קפג

התשובה הרי עצם הרע נהפך לטוב. הרי בהכרח שבהרע עצמו היה בו טוב הנעלם, אלא שהי' מוסתר ומוקף בהקשיות של הרע, ועל ידי התשובה נשבר חומריות וגסות הרע, ונתגלה הטוב. וזהו זאת התורה אדם. דעניני הוראת התורה בהבירור דתערובות טוב ורע הרי אין זה רק בהוראת איסור והיתר וטמא וטהור דענינים הגשמים בלבד, אלא גם בהטמא וטהור ואיסור והיתר שבשכלו, מדותיו, הנהגותיו, ורגילותיו של האדם עצמו. וזהו אני חומה זו תורה שהיא חומה בפני הצר ואויב שהוא היצר הרע. אמנם חומה לבד אינו מועיל וצריכים גם מגדלות שהם שומרי החומה עצמה, והיינו דתורה לבד אינו מועיל עדיין וכהא דירבעם שלא נמצא שום דופי בתורתו, וכל טעמי תורה גלוים לו, אלא שיצא מפתקא של ירושלים, ולכן הנה תורה לבד אינו מספיק וצ"ל תורה ויראת שמים. וזהו אני חומה ושדי כמגדלות. דהנה בכדי להגן על עיר קטנה שהוא הגוף שבטבעו נמשך אחרי ענינים גופנים דאכילה ושתיה ושאר חמדי הגוף, ובא אלי' מלך גדול זה היצר הרע והנפש הטבעי שהוא מושרש בהעיר קטנה משעה שיוצא לאויר העולם. ודרכו הוא לסבב בכמה סבות, וכנ"ל דהיצר הרע אינו בא בתחלה להחטיא את האדם באיסורי דאורייתא כי איש ישראל לא ישמע לו בתחלה שלא להניח תפילין או לחלל השבת ולאכול טריפה ולזאת הוא מתחיל לסבב לו בכמה מצודות. וכמו השממית שצודה את הזבוב דכוונתה הוא למצוץ לשד חיותו של הזבוב, ומ"מ אינה ממיתה תיכף, אלא שמסבבה בקורי עכביש בציורים שונים, ואח"כ כאשר הזבוב סבובה מכל צד, אז השממית מוצץ לשד חיותו. וכן בסבובי היצר הרע שמסבב את האדם במצודותיו, דהנה אמרז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) אמר רבא בתחלה קראו (הנביא את היצר הרע בשם) הלך, ולבסוף קראו אורח (אכסנאי, רש"י) ולבסוף קראו איש (בעל הבית, רש"י) שנא' (ש"ב י"ב54) ויבא הלך לאיש העשיר, ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו וגו', ובזח"ג דרס"ז ע"ב אי' ר' חייא אמר יצר הרע כד אתי לאזדווגא בי' לבר נש, דמי לבר נש דקרב לפתחא, וחמי דלא אית מאן דמחי בידי', עאל לביתא ואתעביד לי' אורח, חמי דלא אית מאן דמחי בידי', וייזיל לי' לארחי', כיון דעייל לביתא ולא אית דימחי בידי', אתמנא עלי' ואתעביד מארי' דביתה, עד דישתכח דכל ביתא קאים ברשותי'55, דכאשר היצר הרע רואה שהבית ריקה מתורה ומתחיל להתארח בה עד שנעשה ר"ל בעל דעה בעניני הנהגת האדם בעצמו, ובאנשי ביתו, ומורידו מדחי אל דחי, ובכדי להנצל מהשונא הגלוי והנסתר צריכים חומה ומגדלים. וזהו אני חומה זה אברהם שאמר רבון העולמים מעמיד אני לפניך דברים כחומה. וכמארז"ל (יבמות ע"ט ע"א) ג' סימנים יש באומה זו רחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים, שהם מדות טובות הקבועים בלב כל ישראל. וכתיב56 והאמין בהוי' דאברהם אבינו ע"ה ראש למאמינים57

הערות

  1. 54. פסוק ד.
  2. 55. עכ"ל הזהר.
  3. 56. לך לך טו, ו.
  4. 57. ראה שמו"ר פכ"ג, ה. שהש"ר פ"ד, ח (ג). וראה ספר המאמרים תרפ"ח ע' קנו. תרצ"ז ס"ע 297 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.