קב

אסתכל בי' ולא אתיידע בי' בר איהו דאיהו גניז בגוי', והוא ע"ד שנת' במ"א⁴⁹⁷ בענין לא ידע ולא אתיידע⁴⁹⁸, דלא ידע פירושו שאינו מהות ידוע בעצמו להיותו סתום מצ"ע ואינו בגדר גילוי כלל, ולא אתיידע שאינו ידוע שהוא סתום מצד המקבלים אבל בעצמו הוא בגדר גילוי, וכן כאן דלא אתיידע בי' הוא בחי' יצי' דכללו', דהגם שבכללותו הוא בגדר גילוי אבל הוא סתום מן המקבלי', ולא אסתכיל בי' הוא בריא' דכללו' שסתום מצ"ע ואינו בגדר גילוי כלל. ואמר דלא אסתכיל בי' ולא אתיידע בי', דכך הוא סדרן בריאה דכללו' ויצי' דכללות, עלמא תניינא דקשיר בההוא דלעילא, דעולם האצי' הוא בכלל עולמות הא"ס⁴⁹⁹, ודא הוא דקוב"ה אשתמודע מיני' בגילוי, וכידוע דעיקר אותיות דשם הוי' הוא באצי', וכמ"ש הפרד"ס בשער שם בן ד' פ"א דאצי' הוא שמו של הא"ס, פי' מורה על עצמותו ית', דע"י האצי' אנו יכולין להתעסק בו, דלולי האצי' לא היינו יודעים מענין אוא"ס כלל וע"י האצי' אנו יודעים ענין האוא"ס שלמעלה מאצי', דכללות הגילוי באצי' הוא בחי' חכ' וכמא'⁵⁰⁰ אבא עילאה מקנן באצי', ובפרטיות הרי ד' אותיות דשם הוי' הוא בהד' פרצופים דאצי', יו"ד בחכ' ה"א עילאה בבינה וא"ו בז"א וה"א אחרונה במל'⁵⁰¹, והגם שיש ש' הוי' גם בלמעלה מאצי', אמנם זהו בהעלם, ועיקר האותיות דש' הוי' ובגילוי הוא באצי', וע"י האותיות דש' הוי' הרי האור נתפס בהכלי' דאצי'⁵⁰², וע"י הכלים דאצי' הרי נתפס האור ומתחלק בהגבלה וציור לפי אופן וענין הכלים דאצי' עד שהאור מגיע גם בבי"ע, וכנ"ל דע"י התלבשות כחות הנפש באברי הגוף הרי הכחות נעשים כערך וכמהות אברי הגוף להיות בבחי' חיות בשריים, וכן הוא בהאו"כ דאצי' דע"י הכלים הנה האורות נעשים בבחי' מציאות אור להאיר במדה וגבול, עד שע"י הכלי' נמשך הארתם גם בבי"ע, ולכן הנה אצי' נק' עשי' דכללות, וכמ"ש|427 כולם בחכ' עשית, דאצי' דשם מאיר גילוי בחי' חכ' כנ"ל הרי נחשבת כעשי' מפני התלבשות האורות בכלים שהם אינם בערך לגבי אוא"ס המאציל, ומ"מ הרי נמשך מאוא"ס המאציל באצי', וכמא'⁵⁰³ אבא יונק ממזלא שהם מזלות דאריך, וכן יש המשכות מבחי' עתיק והם ההמשכו' בחו"ב ומדות דאצי', דזהו"ע התענוג שיש בהשכלה, וכמו שאנו רואין במוחש דכאשר האדם נופל לו השכלה חדשה מתמלא עונג וכמא'⁵⁰⁴