תקמה

בגרמי'[ednref_110_*] שהיא למע' מחכ' הנגלית, דחכמה היא שבאה בהשגה דבינה ונק' קדוש בוא"ו[ednref_111_*], שהוא"ו מורה על ההמשכה וההתפשטות מהחכמה אל ההשגה דבינה, אבל קודש היא פנימי' החכמה  . ולהיות שהביטול דמלכות הוא בהנחת עצמותו לכן היא כלי לאינון ישועות דלעילא, דאמיתית ענין הכלי הוא על ידי ביטול דוקא וכמו שרואים במוחש במשפיע ומקבל דבביטול המקבל אל המשפיע אז נעשה כלי לקבלה, דתחלה צריך המקבל לפנות דעתו ומחשבתו מענינים אחרים ולהפשיט את עצמו ממחשבותיו העצמיים ולהניח כל שכלו לגמרי לשמוע ולקלוט דברי הרב ואז הוא מקבל אמיתי, דהקבלה האמיתית היא על ידי ביטול התלמיד אל עצמות הרב באימה ויראה ואהבה וחיבה וכמאמר (שבת ל, ב) כל ת"ח שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות וכו' וכאמרם ז"ל בספרי ע"פ67 לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל שמע להם, וכמו כן בבחינת המלכות שהוא בבחינת ביטול בהנחת עצמותו לכן היא כוס ישועות ובה ועל ידה נמשכים לנשמות ישראל שפע רב בהשפעה גשמיות ורוחניות.

 ) דהנה68 בבחי' מל' כתיב69 ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, דמל' יורדת לבי"ע לתת טרף בסוד הבירורים, והבירורים הם על פי הוראת התורה באיסור דוקא והיתר, וזהו הלשון בגמרא[ednref_112_*] זאת אומרת, דהבירורים באים בכח המלכות שנקראה זאת. וזהו בזאת יבא אהרן אל הקודש דעל ידי הביטול דיר"ת שהוא ביטול היש מגיע לבחינת קדש.

ה) ובעומק ופנימיות הענין הנה כוס ישועות אשא קאי על נשמות ישראל, דנש"י עצמן הם כוס ישועות שלמעלה, וזהו שאומר דוד המלך ע"ה כוס ישועות אשא ובשם הוי' אקרא לרומם ולהגביה את ישראל שיהיו כלים אמיתים להגילוי דישועות שלמעלה, דהנה ארז"ל (שבת דקכ"ח ע"א) אמר אביי רשב"ג ורבי שמעון ור' ישמעאל ור' עקיבא סבירא להו כל ישראל בני מלכים הם דנש"י שרשן מבחי' מל', והעיקר הוא פנימית המל' שנק' כנסת ישראל, הנה כשם שהמל' היא כלי לבחי' אורות העליונים, כמו"כ הנה הנשמות הן בחי' כלים בעצם לאלקות, ולכן הנה

הערות

  1. 67. על קטע זה כתב רבינו: "אין צריכים להעתיק"*. ------------------------------------------------ *) ראה שיחות: ש"פ ראה, מבה"ח אלול תשמ"ב; ש"פ האזינו, שבת שובה (התוועדות ב') תשמ"ה (תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"ד ס"ע 2060 ואילך. תשמ"ה ח"א ע' 73).
  2. 68. משלי לא, טו. וראה תו"א הוספות קי, א. ובכ"מ.
  3. 69. שופטים יז, יא. הובא בפרש"י עה"פ. [edn_110_*] וקדש היא מלה בגרמי': זהר ח"ג צד, ב. וראה לקו"ת מסעי צג, א. [edn_111_*] קדוש בוא"ו: ראה זהר צג, א. פע"ח שער הק"ש פ"ב. לקו"ת אמור לג, ב. ובכ"מ. [edn_112_*] הלשון בגמרא: ברכות כ, ב. עירובין לו, א. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

  1. שו"ת סימן יא עירובין דף ל"ו ע"א