תקכט

ובעולם היצירה עד בחי' חכ' דעולם הבריאה, שהוא היש הראשון שנתהווה מהאין האלקי דאצי', ואחר כ"ז הנה גם חכ' דעולם הבריאה הוא שכל הנבראים מה שאינו בערך כלל לגבי חכ' דאצי' שהוא אלקות ממש. והענין הוא דהנה יש שכל מופלא ושכל נעלם⁴⁹, הנה השכל הנעלם אם היותו שכל נעלה ונשגב מאד עד שלעוצם מעלתו הוא נעלם מכל רעיון, דהנועם והעריבות שבשכל הוא כשחי באותה ההשכלה, אַז ער לעבט אין דעם, וכל חיות הוא התפשטות, והחיות בהשכלה ענינו ששכלו מקיף את המושכל עם העמקות שבו (כנ"ל בשם רבינו נ"ע), והוא מוקף מהמושכל, גילעבט אין השכלה איז אַז דער מוח זיינער איז איבערפילט מיט דעם אָפּלייג פון דעם פאַרשטאַנד, אבל בשכל הנעלם מכל רעיון הרי אינו משיגו כלל, ומ"מ הנה שכל הנעלם הרי בכללותו הוא בערך הגילוי, ויבוא לפעמים לידי גילוי. אבל שכל מופלא הוא שמובדל ומופרש לגמרי שאינו בגדר גילוי ולא יבוא לעולם לידי גילוי, דהנה כתיב (קהלת ז כג) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, ואי' במד"ר (ויקרא פי"ט⁵⁰) אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה דמ"מ חקר ודרש בזה, והיינו דאם היותו שכל נעלם אבל אפס קצה מפרטי עניניו נודע ושייך בהם ענין החקירה ודרישה, אבל שכל מופלא הוא שמובדל לגמרי בהפלאתו עד שגם אפס קצה אינו ידוע ולא יוכל לבוא לידי גילוי כלל. ויש דוגמתו גם בשכל אנושי דיש שכלים עמוקים מאד, ומ"מ הנה אחר טורח רב בעמל ויגיעה בהעמקה גדולה משך זמן רב יכול להשיגם, וע"ז אמרו⁵¹ יגעת ומצאת תאמין, כי היגיעה במושכלות הוא עיקר, וזהו כעין ענין שכל נעלם, שעכ"ז יכול לבוא לידי גילוי, אכן יש ענינים שכלים שאין לשכל אנושי שום מבוא לבוא לידי השגתם, והיינו דאף גם אם יטריח שכלו עליהם כל ימיו בהעמקה גדולה ועצומה הנה לא ישיג אף גם אפס קצה מהמושכל ההוא, וכמ"ש (איוב יא ז) החקר אלוקה תמצא, וידוע לכל ומובן ומושג בבירור גמור גם בשכל אנושי, שהמקום והזמן הם נבראים מחודשים⁵², והוא ית' למעלה מעלה מבחי' מקום וזמן⁵³, ועם כל זה הרי ידיעה זו אינה נותנת לנו שום מושג באלקות מה הוא, וטעם הדבר לפי שחסר לנו הידיעה היסודית והעיקרית מהו לא מקום ולא זמן, דכל השגתינו הוא בדבר מוגבל בהגבלת מקום גשמי או רוחני עכ"פ, וכן אנו משיגים את הזמן, אבל לא מקום ולא זמן אין אנו משיגים כלל, ומוסכם מכל החוקרים⁵⁴ דלמעלה מגלגל התשיעי אין שום מקום כלל, ולא ריקות, והוא רק מה שאנו יודעים שיש בלי מקום, אבל מהו בלי מקום אין אנו יודעים, ולמעלה בשכלים הנבדלים|42 הנה כל השכלתם הוא רק בהפשטת הגדרים דזמן ומקום, ודבר זה מופלא מאתנו לגמרי, וכמו שהשכל