תסח

בחי' הכלי שהיא בחי' מהות חכ' וחסד ממש, משא"כ האור הוא אור פשוט שאינו נופל בו השם חכ' וחסד או איזה שם שיהי' כ"א הוא גילוי מהמאציל העליון ב"ה להוות ולהחיות הספירות דבחי' חכ' וחסד וכו', ולפי"ז יובן גם בענין הכלי דאין הפירוש דכבר ישנה במציאות, והכלי הוא רק הגבלת מציאותה בלבד, והיינו דכאשר נאמר שהאור הוא אמיתיות מהות החכ' וחסד א"כ הרי הכלי הוא רק הגבלת מציאותה ואופן השפעתה למטה, אבל כאשר אמיתיות הענין דאור הוא גילוי המאציל להוות ולהחיות בחי' חכ' וחסד אז יובן דגופה של מציאות החכ' היא כלי והיא עצמה בחי' הגבלת האור שלה הנשפע מהמאציל ב"ה.

קיצור. יקשה אם הבריאה התחדשות גמורה, מהו"ע דצ"ח דאצי', ומהו הממוצע דאצי', ויקדים ל' הע"ח אוא"ס מאיר בכתר וחכ' בקירוב מקום וכו', דבאצי' יש ג"כ חילוקים אבל שלא ע"י מסך, ומאצי' לבי"ע ע"י מסך, ומ"מ הע"ס דבריא' הם מהי' אורות דאצי' שהתנוצצו ע"י ההכאה בהמסך, ויסביר דאצי' נק' אדם, אדמה לעליון, האצלה והפרשה, ומבאר ל' הס"י בענין הע"ס, א) מספר, ב) בלי מה, ג) מדה, ד) אין להם סוף, האורות גלוים פשוטי' וההתחלקות בהכלים.

ענינים. כג אצי' אדם אדמה לעליון. כד ע"ס, א) מספר, ב) בלי מה, ג) מדה, ד) בלי גבול.

י) וזהו איהו וחיוהי חד|46, איהו הוא בחי' א"ס עצמות המאציל ב"ה, וחיוהי הוא בחי' התפשטות הארתו באצי' הכל חד ממש דגם שנתלבש בהכלים אין זה שינוי ח"ו בהאור שלא נשתנה ממהותו. ויובן זה עד"מ אור וחיות הנפש באברי וכלי הגוף שמצד מזיגת והרכבת אברי הגוף מד"י125 גשמים כחומר כלי המוח וכלי העין, נראה האור וחיות הנפש הרוחני בחיי בשרי וגשמי כפי תואר מזיגת הכלי דחומר המוח וחומר העין, אבל אין זה שינוי בעצם מהות החיות הרוחני. ומובן דאין המשל דומה כלל אל הנמשל בכללותו, דאור וחיות הנפש המתלבש באברי הגוף כבר הוא חיות פרטי מצוייר באברי הנפש דשכל ראי' שמיעה כמו שהן מהותן ועצמותן בנפש הרוחני, משא"כ בהנמשל שהוא התפשטות הארת אור פשוט בתכלית הפשיטות, א"כ הרי ענינו של אור וחיות הנפש בהתלבשותו באברי הגוף אינו משל רק בפרט זה, דבזה שע"י מזיגת והרכבת אברי הגוף מד"י גשמים דבהם ועל ידם נראה חיות הנפש הרוחני גם בחיי בשרי וגשמי, הנה בזה לא נשתנה החיות הרוחני בעצם מהותו כלל, ואין זה אלא כמים שהם במראה לבן ומשתנים לפי גוון הכלי שנותנים בו126, הרי אין שום שינוי בהמים עצמן והוא רק מה שנראים במראה זה של הכלי אם אדומה או ירוקה או איזה גוון שיהי', או כמו אור השמש המאיר דרך חלון ונקב שאין זה שינוי במהות עצם האור, וכן הוא מה שהאורות כמו שהם בהכלים דאז הנה הם בבחי' חכ' וחסד כו', הרי אין זה שינוי ח"ו בהאור, דהאור הוא מעין המאור שהוא בחי' אוא"ס

הערות

  1. 125. = מד' יסודות.
  2. 126. ראה פרדס שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.