תכט
חפשית, דהנבראי' דעדאת"כ מאחר שמרגישים את מקורם ממילא ה"ה כפי אופן מקורן וא"א להם להיו' באופן אחר כלל, משא"כ נבראי' דעדאת"ג שאינם מרגישים את מקורם וממילא הבחיר' היא חפשית, והיינו דהגם שחסרונם הוא שהם בעלי יש ומציאות אבל מעלתם הוא שהם בעלי בחירה לבחור בטוב ובוחרים בכח עצמם. וזהו והלא במאמר א' יכול להבראות היינו בהמאמר כללי דספי' הכתר שכולל הכל, אלא שאז הרי לא היו העולמות בבחי' יש כ"א היו כמו הנבראי' דעדאת"כ ולא הי' ענין העבודה כלל שלא הי' שייך ענין הבחירה, ולזאת נבה"ע בע"מ שהם ע"ס פרטיות וכמבואר לעיל בפרדס שאז נבראו העולמות בבחי' יש וגבול ושייך בהם ענין העבודה בכח עצמו ובבחירה חפשית. ונמצא דלפי' הפרד"ס ג"כ הנה המאמר א' הוא למעלה מהע"מ, ובשרשו הוא בחי' העקודים שכל הע"ס כלולי' בנקודה א' שזהו בחי' הכלל, ושרש שרשו הוא בחי' מחה"ק דא"ק שהוא בחי' אור כללי שכולל כללות ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד125.
אמנם במד"ש126 פי' להיפך דע"מ הם מעלה יתירה ממא' א', כי מאמר א' היינו ספירה א' הכלולה מיו"ד והוא ספי' המל', וע"מ הם ע"ס ממש וע"ז אמר והלא במאמר א' יכול להבראות היינו ע"י ספי' המל', והמעלה הוא שנברא בע"מ ולא במא' א'. והענין הוא כי הנה כל השפעה צ"ל ע"י עשר בחי' דוקא שהם חב"ד חג"ת נה"י ומבשרי אחזה127 כמו בהשפעת השכל לזולתו צריך ג"כ שיומשך ע"י עשר בחי' אלו, דאופן ההשפעה הוא שצריך תחלה להשכיל ולהתבונן בעצמו בכח חכמתו ובינתו בההשכלה ההיא, ולהעמיק בדעתו היטיב באיכות ומהות ההשכלה ועניני ההסבר שבה, שההעמקה הזאת מחבר החכ' והבינה, והיינו שמביא נקודת החכ' לידי השגה דבינה, וגם עי"ז נקלט ונתפס אצלו ההשכלה בטוב, וגם צריך שיהי' לו אהבה ורצון בההשפעה כי לולי זאת א"א להשפיע שום דבר השפעת שכל כלל, ואז הם דברים היוצאי' מן הלב ונכנסים אל לב השומע128, וכן צ"ל מדת הגבו' לצמצם א"ע והיינו ההגבלה שיוגבלו דברי ההשכלה בהשפעה זאת שלא יתבלבלו הענינים ויהיו מוגבלים, כי לולי צמצום זה הרי מצד האהבה והרצון הי' מאיר אור ההשכלה בתוקף גדול וכהא דאמר ר' עקיבא לרשב"י (פסחי' קי"ב ע"א) יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק ולהשפיע, ומה גם מצד תוקף התגלות הלב הי' ההשפעה בריבוי ובלי סדר והדרגה כ"כ, ולא הי' המקבל יכול לקבל, ולזאת צ"ל מדת הגבו' והצמצום לצמצם מדת האהבה והתגלות התפעלות הלב בכדי שתהי' ההשפעה בהגבלה ובסדר והדרגה, אמנם בכדי שלא יצמצם ביותר צ"ל מדת הת"ת לזווג ולייחד חו"ג ושיהי'
הערות
- 125. בהמשך פדה בשלום תרנ"ט שבהערה :1 ועמ"ש מזה בד"ה והי' אמונת עתיך רנ"ב [ספר המאמרים תרנ"ב ע' לז ואילך].
- 126. = במדרש שמואל (לאבות שם).
- 127. איוב יט, כו.
- 128. ראה לעיל ע' נג. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.