ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ספר המאמרים <h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד ש"פ ראה[ftnref_2622_1] רצ"ב[ftnref_2623_2] לודמיר[ftnref_2624_3]</h3>תב

תב

במקור חיפוש חדש

בראשי'⁷¹ אי' דחמשה שמות נקראו לה נרנח"י, ובזהר⁷² כולל אותם בד' שמות נגד ד' אותיות דשם הוי' נר"ן ונשמה לנשמה, דנשמה לנשמה כולל חי' יחידה, דנשמה הוא בחי' נשמת שדי תבינם⁷³ שהוא בחי' בינה שבנפש והוא כח ההשגה וההבנה באלקות בכחו"ח⁷⁴ כפום שיעורא דילי', ונשמה לנשמה הוא בחי' חכ' שבנפש שהוא בחי' כ"ח מ"ה⁷⁵ הביטול עצמי שלמעלה מטו"ד המושג⁷⁶, ומזה הוא כח המס"נ שישנו לכאו"א מישראל מה שאינו יכול ואינו רוצה להיות נפרד מאלקות ויש לו התוקף ועוז לעמוד נגד כל מונע ומעכב על תו"מ ולעמוד בנסיונות רבים דכ"ז הוא מהתוקף שבנפש שהוא בחי' חכמה, וזהו דמשה משבח את ישראל במעלת כי עם קשה ערף הוא⁷⁷ למעליותא⁷⁸ שהוא התוקף העצמי לעמוד נגד כל מונע ומעכב מתורה ועבודה ולעמוד בנסיון, דתוקף זה הוא מצד עצם הנשמה בהביטול עצמי שבה שהוא בחי' חכ' שבנפש⁷⁹, דבהשגה אין תוקף כזה כלל ולכן בתו' אינו נאמר ענין המס"נ⁸⁰, דבתו' נא' רק האהבה שע"פ טו"ד וכמ"ש⁸¹ לאהבה את ה"א כי הוא חייך, לפי דתו' היא בחי' שכל והשגה ומס"נ הוא מצד התוקף העצמי שלמעלה מטו"ד המושג וזהו בחי' החוזק שבנשמה שהוא חזק וקשה שלא להפרד מאלקות ולעמוד בנסיונות, וענין היושן שבנשמות הנה בשמות העליונות הוא שם ע"ב דשם מ"ה הוא מחודש ונק' שם מ"ה החדש⁸², ושם ס"ג ג"כ מחודש דהשבירה הי' בשם ס"ג⁸³ וס"ג ומ"ה הם תהו ותיקון⁸⁴ דשניהם מחודשים ושם ע"ב הוא למעלה מתהו ותיקון וידוע⁸⁵ דשם ע"ב

הערות

71. ב"ר פי"ד, ט. בכמה מקומות (ודפוסים) הוא בשינוי סדר. אבל כ"ה (כבפנים - נרנח"י) בעץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) בתחלתו. שער הגלגולים בתחלתו. ובכ"מ.
72. ח"א (ס"ת) עט, ב.
73. איוב לב, ח.
74. = בכל חד וחד.
75. ראה רע"מ בזח"ג כח, א. לד, א. תורת חיים בראשית א, ג. ובכ"מ.
76. ראה תניא פי"ח-יט. לקו"ת שם. קיצורים והערות לתניא ע' צט. אוה"ת ויקרא ח"ב ע' תקטו.
77. תשא לב, ט. לד, ט. עקב ט, יג.
78. ראה שמו"ר פמ"ב, ט. הובא בתו"א הוספות למגילת אסתר קכג, ב. לקו"ת בלק סז, ריש ע"ד. האזינו עג, ריש ע"ב. ועוד.
79. תניא שם.
80. ראה ספר המאמרים תש"ט ע' 121. וש"נ.
81. נצבים ל, כ (בדילוג).
82. עץ חיים שער י (שער התיקון) פ"ב. ובכ"מ.
83. ויש לפרש הראי', דכיון דבנין התהו הי' בשביל הסתירה וסתירת התהו הי' בשביל בנין התיקון והתיקון עצמו מחודש, א"כ ע"כ גם התהו מחודש הוא (קונטרס לימוד החסידות שם בהערה).
84. בעץ חיים שער דרושי נקודות פ"א, מבוא שערים שער ב בתחלתו, שער ההקדמות שער א דרוש ג ועוד אשר השבירה היתה בס"ג דס"ג. ובעץ חיים שער התיקון פ"ב, מבוא שערים שער ב חלק ג, שער ההקדמות דרוש חיות המלכים ועוד שהתיקון ע"י שם מ"ה החדש. הביאור ע"פ דא"ח ראה תורת חיים [פ' נח] ד"ה ויהי כל הארץ, מצות מחצית השקל וביאור ושבתה (בספר דרך מצותיך), מד"ה ואהי' אצלו אמון, דשנת תרד"ע, ואילך (באריכות ופרטיות ביותר) ועוד (ספר המאמרים תש"ג וקונטרס לימוד החסידות שם בהערה).
85. ראה עץ חיים שער ה (שער טנת"א) פ"א ובמפרשים שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.