רנב
שובע גדול להנה"א שיוכל לפעול על הנה"ב ולהכניעו, והיינו דכח זה הוא מדרי'57 עליונה מאד, שלגבי מדרי' זו אינו נוגע השרשת היצה"ר, כי בכל אופן יוכל היצ"ט להכניעו, וכידוע|56 דיצ"ט ויצה"ר שרשן הוא מתהו ותיקון, והכח הניתן להיצ"ט הוא מבחי' עקודים שלמעלה מתהו ותקון.
והנה אחר כל זה עדיין אינו מובן למה לי' לאקדומי ליצה"ר, ואם מפני מעלת העבודה לבד הרי די הי' לכאורה באם שהיצ"ט והיצה"ר היו באים שניהם כאחד, ושהאדם בעבודתו יפעול בעצמו כי היצה"ר יכנע מפני היצ"ט אשר גם בזה צריכים יגיעה רבה ועצומה וכהא דא"ל רב יהודא לאלי' (יומא די"ט ע"ב) הקב"ה מאי אמר, אמר לי' (אלי' לר"י דהקב"ה אומר בזכות האדם) לפתח חטאת רבץ, יצה"ר מחטיאו בע"כ, רש"י, דהלא יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום להחטיאו וצריכים להשמר ממנו בשמירה מעולה, וכמו בעת המלחמה שצריכים להזהר משונא נסתר ונעלם, שקשה הרבה יותר משונא גלוי58, ובפרט בכדי להכניע המדות קשות של היצה"ר צריכים עבודה רבה בשקידה עצומה במשך זמן רב, להיות היצה"ר ומדותיו קשים בעצם, וכידוע בענין רך כקנה וקשה כארז59 שזהו היצ"ט והיצה"ר60, דהיצ"ט הוא רך כקנה היינו דההתגלות שלו הוא ברכות ושכל דוקא, וכל דבוריו וטענותיו הוא בדברי חכמה, וע"ד דברי חכמים אשר בנחת נשמעים61, ורק שיש בו תוקף פנימי ועצמי, ולכן הנה באמת הרי טבע הרך לעמוד בפני הקשה, אמנם זהו בעצמותו ופנימיותו62, אבל ההתגלות שלו הוא ברכות הנק' איידעל, משא"כ היצה"ר הוא קשה כארז בעל מדות קשות ותקיפים ביותר, דזהו ההפרש בין מדות שבאדם למדות הבע"ח, דמדות דאדם הגם שהם מדות חזקות ומ"מ הם עפ"י השכל עכ"פ, והגם שהשכל המחייב את המדה הנה לפעמים השכל עצמו הוא ע"י פעולת הרצון, והיינו שלהיות שהוא רוצה בזה לזאת הוא הטיית שכלו לזה, וכמו שאנו רואים במוחש בטבעי בנ"א שלפעמים מטעימים ומסבירים כמה ענינים בשכל מוטעה בעיקרו, לפי שבאמת אינו אלא מפני תוקף רצונו בלבד, והרצון מטה את השכל, מ"מ הנה מכללות הענין שהשכל יש לו השפעה על מדות, היינו דכללות ענין זה, מה שהמדות יש להם מי שיכול לפעול עליהם, ובהם, הנה זה עצמו מחליש כל עצם מהותם שהם בכללותם כמו תבנית רך, לגבי מדות הבע"ח שהם מדות תקיפים וחזקים בעצם מהותם, והיצה"ר הוא בהמי בעצם מהותו ומדותיו הם קשים בעצם, ער שטייט כסדר אין אַ וועהל ואין לו שום דבר המונעו כלל, א"כ למה היתה כזאת מלפניו ית' עוד להניחו להיצה"ר להתפשט ולהרגיל את האדם בתחבולותיו, ואח"כ ניתן בו היצ"ט
הערות
- 57. כ"ה בספר המאמרים קונטרסים שבהערה 2. בכתי"ק: ממדרי'.
- 58. ראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תנב-תנג. אוה"ת ויצא רכב, א. ספר המאמרים תרל"ב ח"א ע' יא. וראה גם לעיל ע' קעד.
- 59. תענית כ, א.
- 60. ראה ספר המאמרים פר"ת שם (ע' קעד ואילך). תרפ"ז שם (ע' סט ואילך).
- 61. ע"פ קהלת ט, יז.
- 62. כ"ה בספר המאמרים קונטרסים שבהערה 2. בכתי"ק: ובפנימיותו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.