קיא

דהנה הביטול דכלא חשיבא הרי אין זה הביטול דהעדר המציאות לגמרי, דאם הי' בבחי' העדר המציאות לגמרי אז הרי אינו שייך כלא חשיבי, דהרי אין כאן שום מציאות כלל שיאמר עליו כלא כו', אלא דהביטול דכלא חשיבא הוא בחי' העדר תפיסת מקום, והיינו דבעצם הוא איזה מציאות לעצמו אלא דלגבי שלמעלה ממנו אינו תופס מקום ובטל אליו, וכמאמר554 כ"ע אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עה"ע, דאוכם הוא שחרות וביטול בבחי' העדר תפיסת מקום לגמרי לגבי עה"ע, ומ"מ הוא אור צח ואור מצוחצח אלא דקדם עה"ע הוא אינו תופס מקום, וזהו"ע אוכם שהוא העדר האור. והמשל בזה כמו שרגא בטיהרא, דהנר ענינו להאיר, והגם דנר אינו דומה לאבוקה ומ"מ ה"ה אור המתפשט להאיר מסביב לו, וגם כשאינו מאיר באור גדול ומ"מ הוא נראה גם למרחוק, ובאור היום הנה אז לא זו בלבד שאינו מאיר אלא דגם אינו נראה כלל, ועם היות שאינו מאיר ואינו נראה הרי אין זה שאינו במציאות כלל, אלא דלגבי אור היום אינו תופס מקום ובטל, וכן הוא בהביטול דכולא קמי' שהוא מציאות אלא שבטל, וזהו כלא בכף הדמיון ולא לא ממש555, ועוד זאת דהביטול דכולא קמי' כלא הוא בדבר וענין שיש לו איזה שייכות עכ"פ, והיינו דכאשר בכללותו יש לו ערך ושייכות ועם זה הוא בטל שייך לומר דאינו תופס מקום, אבל בדבר שאין לו ערך ושייכות כלל הלא אי אפשר לומר ע"ז הענין דהעדר תפיסת מקום כלל, וכמו שאינו שייך לומר דזבוב ואבן אינו תופס מקום לגבי אדם שהרי אינו מערכו ומהותו כלל, כ"א במין האדם גופא הרי שייך לומר דאדם קטן אינו תופס מקום לגבי אדם גדול להיותו ממהותו, אבל בזבוב ואבן אינו שייך לומר גם הענין דהעדר תפיסת מקום. והדוגמא מזה יובן למעל' דכולא קמי' כל"ח שייך בהמדריגות דאור להיות האור הוא בבחי' מציאות עכ"פ, וכמו אור צח אור מצוחצח הנה לגבי למעלה ממנו שייך לומר דאינו תופס מקום לגבי' והוא בטל בהביטול דכלא, אבל לגבי העצמות הרי האור אינו בערך כלל להיות בהעדר תפיסת מקום וכמשל הנ"ל, אמנם הביטול דאין עוד הוא שלא יש שום מציאות כלל מלבדו, עס איז גאָר ניט פראַן נאָך קיין זאַך כלל, הנה ביטול זה הרי אינו שייך באור שהוא מציאות עכ"פ ושם הוא הביטול דכלא, והביטול דאין עוד הוא בהנבראי' שלמטה דוקא, וכנ"ל דהנבראים אינם שום מציאות כלל לעצמן וכל מציאותם הוא העצמות ובמילא הרי הביטול הוא בבחי' אין עוד מלבדו, דביטול כזה אין בכל העולמות דבכולם הוא הביטול דכלא רק בנבראים דבי"ע בכלל ועולם התחתון בפרט הוא הביטול דאין עוד. וזהו אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים אין עוד מלבדו, דאתה הוא בחי' העצמות ית' ויתעלה, הראת לדעת דוא האָסט אָנגיהייבין אַז מיא זאָל דיך קאָנען ויסין556, והידיעה הוא כי הוי' הוא אלקים, דכ"ז הוא מראשית ההתגלות דכח הבל"ג שבא"ס שלפה"צ עד הגילוי דאצי', ותכלית הכל הוא בכדי שיהי' הביטול דאין עוד מלבדו, וביטול זה הוא למטה דוקא. והנה אמרז"ל557 (הובא

הערות

  1. 554. תקו"ז ת"ע קרוב לסופו (קלה, ריש ע"ב).
  2. 555. ראה גם סהמ"צ להצ"צ סב, א.
  3. 556. ראה גם ספר המאמרים תרפ"ט ס"ע 227 ואילך.
  4. 557. דב"ר פ"ב, כח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.