קא

לההתכללות דא"ק, דההתכללות דא"ק הוא מה שאינו מציאות כלל וההתכללות דעקודים הוא שבבחי' מציאות והמציאות הוא הגילוי, וכש"כ בפרצופי עתיק ואריך שהם כתר דאצי' שהוא אור פרטי דאצי' שהוא בחי' גילוי.

מ) והנה עיקר הגילוי הוא באצי', דלפני האצי' הוא בחי' העלם עדיין, והיינו דאדם דיצי' דכללות הנה לא מיבעי בפרצופים דעקודים ונקודים שהם בחי' העלם, אלא אפי' פרצופי עתיק ואריך הם ג"כ בחי' העלם עדיין, וכמא'|312 אנת הוא עילאה על כל עילאין סתימא על כל סתימין, שקאי על בחי' כתר דאצי'⁴⁹³ שהוא בחי' העלם עדיין, ומה שנת"ל דאדם דיצי' דכללות הוא בחי' גילוי, היינו שהוא בגדר גילוי, דאדם דבריאה דכללו' הגם שהוא בחי' התחדשות לגבי לפה"צ אבל לגבי סדר השתל' הוא אינו בגדר גילוי כלל ויצי' הוא בגדר גילוי, אבל אינו בחי' גילוי ממש. דהנה בהעלם הרי יש ב' מיני העלם, הא' שאינו בגדר גילוי והב' שהוא בגדר גילוי, והם ב' מיני סתימות, הא' מה שסתום בעצם ואינו בגדר גילוי, והב' מה שהוא בגדר גילוי רק שהוא סתום מן המקבלים⁴⁹⁴, ובד"פ הם בהב' פרצופים עתיק ואריך, וכנ"ל⁴⁹⁵ דבשכל הרי יש ב' מדרי', שכל מופלא ושכל נעלם, דשכל נעלם הרי יכול להיות שיבוא לידי גילוי ואפס קצהו מושג, אמנם שכל מופלא ה"ה מכוסה לגמרי, דלא זו בלבד שלא יבוא לידי גילוי אלא גם זאת אשר אפס קצה ממנו ג"כ אינו ידוע כלל, וזהו בפרצוף עתיק שהוא סתום מצ"ע, ופרצוף אריך הוא סתום מצד המקבלים, ובד"כ הנה מה שסתום מצ"ע הוא בבחי' עצמות א"ק, ויצי' הוא מה שסתום מן המקבלי'. והגם דאור בכלל הוא בגדר גילוי, וכנ"ל דמאחר שהוא אור ולא עצם ה"ה בגדר גילוי⁴⁹⁶, דכן הוא גם באור א"ס כנ"ל, ומכש"כ בהאור שלאחר הצמצום שהוא בגדר גילוי, דגם העלם העצמי שלו הוא בגדר גילוי, א"כ מהו"ע הסתימות דאור שהוא סתום מצ"ע. אך הענין הוא דהנה הסתימות באור מצ"ע הנה אין זה בהאור מצ"ע כ"א הוא בהאור להיותו מעין המאור, והיינו דלהיות דאור הוא מעין המאור והמאור הוא סתום מצ"ע, דכל עצם בלתי מתגלה, לכן הנה גם באור יש בחי' סתימה מצ"ע. ובאור גופא זהו עצם האור והתפשטות האור דזהו בגדר גילוי. וכמו"כ הוא בהאור שלאחר הצמצום, והיינו בהקו שהוא דבוק באוא"ס, וכמ"ש בע"ח|75 דבראשו העליון נוגע ודבוק, לכן יש בו ג"כ ענין הסתימות מצ"ע והוא בעצמות א"ק, ובחי' יצי' דכללות הוא שבגדר גילוי היינו גילוי הקו כמו שבא ע"י הצמצום ורשימו כנ"ל. וזהו שאמר בזהר עלמא קדמאה ההוא עילאה טמירא דכולא שהוא בחי' העלם עדיין, אמנם בהעלם זה הרי יש בו ב' בחינות, מה שסתום מצ"ע ואינו בגדר גילוי ומה שסתום מצד המקבלי' אבל בעצמו הוא בגדר גילוי, וזהו לא