ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ג</h2><h3>בס"ד. ש"פ נצו"י תרצ"ג. ווארשא</h3>תקמד

תקמד

נבדלת[ednref_106_*] מעצמות האצי', דהרי מל' דאצי' אינו דומה לבחי' ז"א דאצי'. דהנה עולם האצי' נחשב בכללות עולמות הא"ס⁵², דבכלל זה הוא גם ז"א דאצי', אבל מל' דאצי' היא בחינה נבדלת מעצמות⁵³ האצי', והגם שהיא באצילות אמנם באצילות גופא ה"ה שרש ומקור בי"ע שבאצי', ועם זה הרי מלכות דאצילות היא מקבלת האורות עצמיים דאצילות, וטעם הדבר הוא לפי שענין הביטול שבבחי' מל' הוא יותר מכמו"ש בהספי' שלמעלה ממנה, שידוע⁵⁴ דספי' המל' ה"ה חלוקה מהספי' שלמע' ממנה בזה שתחלת⁵⁵ אצילותה נאצלה בבחי' נקודה אחת שהו"ע המיעוט, היינו מיעוט וביטול, וגם כשנבנית בבחי' פרצוף ה"ה בבחי' ביטול, ואזעירת גרמי'⁵⁶, וכמו שאומר דוד מלך ישראל על מדריגתו אם לא שויתי ודוממתי⁵⁷, דהגם שהי' מלך ישראל ועושה חיל ובכל אשר יפנה יצליח⁵⁸, ובכ"ז הוא בתכלית הביטול, דזהו אם לא שויתי שהו"ע מדת ההשתות ודוממתי כמו הדומם ממש שהו"ע הביטול דהנחת עצמותו, דהספירות שלמעלה מבחינת מל' עם היות שהם בתכלית הביטול וכמאמר איהו וגרמוהי חד, אמנם זהו מפני הדביקות במקורם וכנ"ל דהאורות הם בבחינת דביקות ניכרת והיינו שבהם נרגש מקורם ולזאת ה"ה בטלים בתכלית הביטול והיחוד, משא"כ בחינת המלכות הרי אדרבא היא עצמה בבחינת מדריגה נבדלת מעצמות האצילות ועם זה הרי בחינת הביטול שבה היא במדרי' עליונה יותר שהוא הביטול דהנחת עצמותו, והביטול דהנחת עצמותו הוא עיקר הביטול, דהביטול דדביקות עם היותו ביטול נפלא ועצום ומ"מ הוא כעין ביטול שע"פ טעם, דלהיותו דבוק ה"ה בטל, והביטול דהנחת עצמותו הוא ביטול עצמי ולא מצד הטעם כ"א הביטול בעצם המהות, דבזה הרי הביטול דבחי' מל' משתוה לביטול דחכ' שהוא כח מ"ה⁵⁹ בלי מהות, רק שהביטול דבחי' מל' הוא ביטול היש רק שהוא הביטול בעצם מהות היש, ולכן הרי מל' וחכ' שניהם נקראים בשם אחד, וכמו דוד עבדי⁶⁰ ומשה עבדי⁶¹, משה הוא בחינת חכמה דכתי' בי'⁶² כי מן המים משיתיהו, דמים הוא בחינת חכמה⁶³, ולכן אמר⁶⁴ ונחנו מ"ה, מ"ה דחכ', ודוד הוא בחי' מל' וכמא'[ednref_107_*] דוד מלך ישראל חי וקיים, ושניהם נקראים עבדי, דהעבד הרי עיקרו הוא הביטול למעלה מטו"ד, ושניהם נקראים חכ', ונרמזים באות יו"ד⁶⁵, דתמונת אות א' הוא[ednref_108_*] ב' יודי"ן ווי"ו באמצע שהוא יו"ד בראש ויו"ד בסוף, ח"ע וח"ת, ושניהם נקראים יראה, יראה עילאה ויראה תתאה, לפי שהם משתווים בהביטול, ויש עוד יתרון בהביטול דמל' דכתיב⁶⁶ בזאת יבוא אהרן אל הקדש, דזאת היא[ednref_109_*] בחי' מל' וקדש היא מלה

הערות

52. ראה לעיל ע' קב.
53. בספר המאמרים קונטרסים שבהערה :1 מעצמיות.
54. ראה ביאורי הזהר שבהערה 56. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שנז ואילך. ובכ"מ.
55. בספר המאמרים קונטרסים שם: שמתחלת.
56. זח"ג קצא, א. ביאוה"ז שם (לאדמו"ר האמצעי ק, א ואילך. ולאדמו"ר הצ"צ ח"א ע' תצו ואילך. ע' תקב ואילך).
57. תהלים קלא, ב.
58. בספר המאמרים קונטרסים שבהערה :1 ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח. - ראה סנהדרין צג, ב. שמואל-א יח, יד ובפרש"י שם.
59. ראה רע"מ בזח"ג כח, א. לד, א. תורת חיים בראשית א, ג. ובכ"מ.
60. יחזקאל לז, כה.
61. בהעלותך יב, ז. מלאכי ג, כב. ועוד.
62. שמות ב, י. וראה לעיל ס"ע רכט.
63. ראה פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך מים.
64. בשלח טז, ז.
65. ראה פרדס שם ערך חכמה. שער כז (שער האותיות) פי"ג. ועוד.
66. אחרי טז, ג. [edn_106_*] בבחינה נבדלת: להעיר מלקו"ת שה"ש ח, ג. [edn_107_*] וכמאמר: ר"ה כה, א. זח"א קצב, ב. [edn_108_*] אות א' הוא: תורה אור סט, ג. ובכ"מ. ועייג"כ שו"ע רבנו הזקן או"ח סל"ו ס"ב. [edn_109_*] דזאת היא: ת"ז תכ"א (נה, ב). זח"ג ר"פ חוקת. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.