תקכח
ימינך הוי' תרעץ אויב, מ"מ הנה זה יכולת שבמדרי' ההשתל' שהן מדרי' פרטית, אבל ביכולת העצמות אינם מדרי' חלוקות כלל, וכמו נגוף למצרים ורפוא לישראל41 כאחת במכ"ב42 שהי' ברגע דחצות דוקא, דהיינו מבחי' אוא"ס ב"ה שלמעלה מסדר ההשתל'43, דמכ"ז הרי אין זה מה שאנו יודעים מהות יכולת העצמות ב"ה, ואינו אלא רק מה שאנו שוללים עניני תואר היכולת שבהשתל' ואנו באים לידי הכרה דיכולת העצמות אינו באופן כזה, א"כ הרי ידיעה זו היא רק ידיעת השלילה.
*) והגם|37 דיכולת הוא בשני תנועות כנ"ל הנה הוא בתנועה אחת דגילוי החסד.
**) דכל|37 אחת משתי אלה דחסד וגבורה הרי יש בהם בעצמם דבר והיפוכו דכאשר החסד בחלישות הנה חלישות זה תוצאתו גבורה, וכאשר הגבורה בחלישות הנה תוצאתו חסד רק שאז מתחלפים בכינויהם ונקראים התוצאות בשם טוב ורע, דתוצאת חלישות החסד הוא רע, ותוצאת חלישות הגבורה הוא טוב, ובכל אופן שני מדות אלו הם הפכים.
ה) והנה כשם שהוא בידיעת יכולת העצמות שהוא רק בדרך השגת השלילה, הנה כן הוא בתואר שם חכם הרי אין זה שאנו יודעין מהות חכמתו ית', אלא רק מה שהוא מושלל כל מה שהוא היפך ענין החכ' ובמילא הוא חכם, דבשלילה זו שאנו שוללים כל מה שהוא היפך ענין החכ', הנה אנו שוללים גם בחי' חכמה דהשתל', שאינה נחשבת לחכמה כלל לגבי עצמות, וחכ' דהשתל' הוא בחי' חכ' דאצילות, דאיתמר בה44 חכים ולא בחכ' ידיעא, היינו דידיעתינו והשגתינו בחכ' דאצי' הוא ג"כ בדרך ידיעת השלילה, והיינו שהוא חכים פי' בתואר הגדרת החכ', אבל תואר זה אינו מושג לנו באופן חיובו היינו בפרטי הגדרותיו בהשגה גמורה, אלא ידיעתינו בו הוא זה מה שהוא ולא בחכ' ידיעא, דחכ' ידיעא הוא חכ' דבי"ע, וחכ' דבי"ע אינו בערך כלל לגבי בחי' חכ' דאצי', דחכ' דבי"ע הוא שכל הנבראים וחכ' דאצי' הוא אלקות ממש. אבל בהאין ערוך דחכ' דבי"ע לגבי חכ' דאצי' הנה בזה יש לנו איזה מושג, לפי שבשכל הנבראים גופא הרי יש ריחוקים שבאין ערוך, דשכל הנבראים קצהו התחתון שכל הנקנה45 דבע"ח וקצהו העליון שכל דחכ' שבעולם הבריאה, וכללות שכל הנבראים נכלל בג' סוגי שכל, כמו שביאר הרמב"ם בהיסוה"ת פ"ג ה"ט באמרו ודעת הכוכבים והגלגלים מועטה46 מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם, הרי שיש ג' סוגים, הא' דעת בני אדם כלומר יתרון שכל האדם על שכל החי שהוא רק שכל הנקנה|41, משא"כ האדם יש בו דעת להשכיל ולהבין ע"י נפש השכלי שבו, והב' הוא דעת הכוכבים והגלגלים, שהיא מרובה ומעולה משכל האנושי, והגם שהוא באותן ההגדרות דזמן ומקום ומ"מ הוא מעולה באין ערוך לגבי שכל האנושי הטבעי דנפש המשכלת, והג' הוא דעת שכלים הנבדלים47 שיוצאים מהגדרת הזמן ומקום שלנו. וכן הוא בגבוה מעל גבוה48 בעולם העשי'
הערות
- 41. ראה ישעי' יט, כב. זח"ב לו, א.
- 42. = במכת בכורות.
- 43. ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ז ע' קיא ואילך. תורת חיים בא קכג, א ואילך (בהוצאה החדשה - פז, א ואילך). אוה"ת בא ח"ז ע' ב'תרלג ואילך. ספר המאמרים תרע"ח ע' רלט. תש"ו ע' 70 ואילך. ועוד.
- 44. תקו"ז בהקדמה (יז, ב).
- 45. ראה גם ד"ה רבי אומר תר"ץ. ספר המאמרים ה'ש"ת ע' 72. ע' 96.
- 46. ברמב"ם שלפנינו: מעוטה.
- 47. המלאכים נקראים "שכלים נבדלים" - ראה מורה נבוכים ח"א רפמ"ט. ח"ב פ"ב. פ"ו. ספר העיקרים מאמר ב פל"א (הובא בספר החקירה להצ"צ יג, א). פרדס שער ו (שער סדר עמידתן) פ"ו. עץ חיים שער נ (שער קיצור אבי"ע) פ"ז. לקו"ת שלח מה, א. מו, רע"א. ספר המאמרים עזר"ת ע' צח. ועוד.
- 48. ע"פ קהלת ה, ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.