תכח

מברואי' שבים וברואי' שביבשה, דכל מה שיש ביבשה יש בים121 אלא הברואי' שבים הם מובלעים במי הים, ודגי' הפורשים מן הים מיד מתים122, והמים הם מקור חיותם והיינו דמקום חיותם הוא בתוך המים דוקא, אבל ברואי' שביבשה הגם שמקבלים חיותם מן הארץ מ"מ הם נפרדי' מן הארץ ששט באויר או במים ואינם דבוקים ומיוחדים במקום חיותם דוקא, והנמשל מזה יובן בנבראי' דעדאת"כ שהן מובלעין בתוך מקורן בבחי' ביטול ודביקות לגמרי ואין בהם שום צד פירוד כלל, ועם היות שהם ג"כ נבראים, וכל נברא הוא מציאות דבר מה ונבדל ממקורו, האמת הוא שהן נבראי' שנבראו ונתהוו מאלקות וחיים מהכח האלקי שמחי' אותם, אבל כל מציאותם הוא רק הרגש החיות שלהם שמרגישים את האור והחיות האלקי שהוא מקורם המחי' ומהווה אותם, והרגש חיותן זהו הרגש מציאותם, והיינו דבזה הם מציאות במה שמרגישים את חיותם, דאם לא היו שום מציאות כלל אינו שייך הרגש החיות שה"ה דבר א', אבל כל מציאותם הוא רק הרגש חיותן לבד ואינו123 במציאות דבר בפ"ע, וזהו ההפרש בין נבראי' דעדאת"כ לנבראי' דעדאת"ג, דהנבראים דעדאת"ג מציאותם הוא הרגש הישות שלהם ואינם מרגישי' את מקורם דאם הי' מרגיש את מקורו לא הי' מרגיש את הישות, ולכן הנה נבראי' שבארץ הרי אופן חיותם הוא דוקא כשהן נפרדים ממקורם שאז מרגישי' את הישות שלהם שזהו מציאותם, משא"כ נבראי' דעדאתכ"ס כל מציאותם הוא הרגש חיותן לבד, ולפ"ז הרי גדלה מעלת הנבראי' דעדאת"כ על הנבראי' דעדאת"ג, אבל באמת הרי יש מעלה בנבראי' דעדאת"ג על הנבראי' דעדאת"כ והוא בענין הבחירה דזה שייך רק בנבראי' דעדאת"ג משא"כ בנבראי' דעדאת"כ אינו שייך ענין הבחירה, דענין הבחירה הוא מה שיכול לבחור בההיפך ח"ו, והנה הבחירה בההיפך הוא דוקא כשיש איזה צד פירוד, דכשיש איזה צד פירוד נופל לומר לבחור בדבר מה, והנבראי' דעדאת"כ ה"ה בטלים ודבקים לגמרי ואין בהם שום צד פירוד כלל, מאחר דכל מציאותו הוא רק הרגש החיות האלקי, ואם הי' נפרד קצת ממקורו אז הרי מתבטל כל מציאותו לגמרי דאז אינו נברא מברואי עדאת"כ דזהו המשל מדגים שבים שמיד שפורשים מן הים מתים שא"א להיות בהם שום פירוד מן המים כלל דכמו"כ הוא גם בנבראי' דעדאת"כ שא"א להיות בהם שום צד פירוד כלל וכלל ובמילא הרי אין בהם ענין הבחירה כלל, והיינו שאין בהם החסרון דישות ואין בהם המעלה דבחירה, משא"כ נבראי' דעדאת"ג דמציאותם הוא הרגש הישות שלהם והיינו לפי שהם נפרדים ממקורם, ולכן שייך בהם ענין הבחירה, שמצד הבחירה יכולי' הם לבחור בההיפך ח"ו ובוחר בטוב הנה יש בהם מעלת הבחירה, ועם היות דגלוי וידוע למעלה בהדיעה העליונה ית' שיהי' כך וכך, מ"מ הרי ידיעה זו מה שידוע למעלה אינו מכריח את הנברא124, לפי שהנברא אינו מרגיש את מקורו ולכן הנה אצלו הרי הבחירה היא

הערות

  1. 121. חולין קכז, א. ירושלמי שבת פי"ד ה"א.
  2. 122. ראה ע"ז ג, סע"ב. חולין שם. וראה ברכות סא, ב.
  3. 123. כ"ה בכתי"ק ובספר המאמרים תרנ"ט שבהערה 1. בספר המאמרים תש"ד שם: ואינם.
  4. 124. ראה ביאורי הזהר להצ"צ ח"א ע' רסה ואילך. המשך תער"ב ח"א ע' קיב. ח"ב ס"ע א'קכג. ספר המאמרים תרצ"ו ע' 74. וראה תו"א וירא טו, א. תו"ח תולדות ד"ה ויתן לך פי"א ואילך. שערי תשובה ח"א שער הבחירה פי"א (כא, א). ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.