רצה

מגילוי מהות אלקות שבג"ע, וכמו לעתיד דכתי'⁵⁹ ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו כו', וכמו זה אלי⁶⁰ וארז"ל⁶¹ דכאו"א מראה באצבע כו', שהוא בחי' גילוי המהות וכמו"כ בג"ע הוא בחי' גילוי המהות, וז"ש⁶² ויטע ה"א גן בעדן מקדם כו', דכתי' שם מלא⁶³ לפי שבג"ע מאיר שם הוי', דבברה"ע כתי' רק שם אלקים ל"ב פעמים אלקים במע"ב⁶⁴, אבל בג"ע מאיר שם הוי', שהוא בחי' גילוי המהות, דהנה שם אלקים הוא מדת הצמצום שמסתיר על עצם אלקות ואינו מאיר כ"א גילוי בחי' מציאות לבד, אבל שם הוי' הוא בחי' גילוי המהות כו', ולכן בהוי' כתיב⁶⁵ ה' אחד, דבאלקים כתי' ל' רבים, אבל גבי הוי' כתיב אחד דהאחד הוא גם מצד העולמות כו' לפי שהוא בחי' מהות, כי מבחי' גילוי מהות אלקות, א"א להיות עולמו' בבחי' מציאות, דזה שנתהוו העולמות להיות בחי' מציאות יש זהו מבחי' המציאות לבד לאחר שנסתר בחי' המהות דאלקות, אבל אם הי' גילוי בחי' המהות לא הי' בחי' מציאות יש כלל, ולכן שם הוי' שהוא בחי' גילוי המהות הנה העולמות הם בטלים לגמרי לגבי' והיינו שאינם בבחי' מציאות כלל, וזהו דמצד שם הוי' הוא בחי' אחד ממש כו', וכמ"ש במ"א⁶⁶, ובג"ע מאיר שם הוי' דהיינו גילוי בחי' המהות, ובד"כ הוא שבג"ע מאיר גילוי אור האצי'⁶⁷ דאצי' הוא גילוי בחי' מהות⁶⁸. וזהו ההפרש הכללי אשר בין ג"ע לעולמות, דעולמות הן בחי' השגת המציאות לבד ובג"ע בחי' השגת המהות.

קיצור. יבאר דהגם שיודעים אנחנו שיש נפש המחי', וגם אנו מרגישים את הכחות ומשיגים שהם העיקר, אבל בכ"ז הנה מהות הנפש אין אנו יודעים, וכן בעולם הרי כל ידיעתנו הוא רק במציאות האור והחיות האלקי, ולא במהותו, אבל בג"ע מושג מהות אלקות וכתי' בי' שם מלא שהוא גילוי שם הוי'.

אמנם לכאורה ההפרש הזה הוא רק בין ג"ע לעוה"ז היינו עולם העשי' הגשמי, אבל בעולמו' עליונים היינו עולם הברי' ויצירה וגם עולם עשי' הרוחני הנק' בכלל עולמות המלאכים א"א לומר דהשגתם הוא השגת המציאות לבד, דהרי שרפים חיות ואופנים שאומרים קדוש וברוך ברעש גדול בהתלהבות יתירה ובכלות