רסא
הוא זמן החשך שקרא לילה, ולכן נמשל הגלות ללילה109 שהוא זמן החשך110, והכל שוים ואדרבה דחסרון האור נוגע יותר להמעולה ביותר שאינו ניכר מעלתו, ומסתיר על הבלתי נאה וגם משוקץ, וכמו שהוא במוחש שבעת החשך אינו נראה יפיו של דבר הנאה ביותר, ומסתיר על מיאוסה של המתועב, והחשך נותן מקום לפושעים, וכן הוא בזמן הגלות שמריבוי החשך ר"ל אינו ניכר מעלתן של ישראל בכחות הגלוים ומחשיך ח"ו יותר, והגאולה נמשלה ליום שהוא אור וגילוי, ובד"כ הנה עוה"ז ועוה"ב נמשלו ליום ולילה111, שהעוה"ז נמשל ללילה מפני שהוא חשך ולא אור, וגילוי דלעתיד לבוא ע"י היום לעשותם112 נמשל לאור היום, וזהו דכתיב (תהלים צ"ב ג') להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות113, פי' כי בבקר שהוא בחי' יום שמתחיל בהאור בקר נק' בשם חסד ע"ש כי חסד אל כל היום שמאיר ביום כנ"ל, אבל בלילה הוא בחי' אמונה לבד114 שהוא בחי' מקיף, דזהו ב' ענינים הפכים שיש בהכח העצמי דאמונה, דכל אחד ואחד מישראל יהי' מי שיהי' ומה שיהי' הוא מאמין באמונה שלמה בהוי' אחד שהוא ית' מהוה את כל הנבראים ומחי' אותן וזן ומפרנס ונותן לחם לכל בשר, ובפנימית ועומק תוכיות נפשו בוטח בה' ומקוה אליו, ומ"מ יכול לעשות דברים שהם היפך רצון ה', ועוד יותר דיכול להיות שיבקש עזר מהשי"ת בדבר שהוא נגד רצון השי"ת ועל דרך המאמר115 גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי, שהוא מאמין בה' ובה בשעה הוא עושה דבר עבירה, וכהא דתנינן (סנהדרין ד"ו ע"ב) ר' אליעזר אומר הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך, אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר116 ובוצע ברך נאץ ה', וענין גזל סאה של חטים אין הכוונה גזילה ממש בגלוי בדבר הנראה וניכר לעין כל, אלא הפי' גזל הוא מי שהוא גזלן ע"פ דיני התורה, היינו מי שנוגע בפרנסתו של חבירו באיזה אופן שיהי', דזהו דכתיב (ישעי' א' ט"ו) ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו, דע"פ פשוט הוא מה שנוגע לחבירו בעניני ממון הנוגעין לו בנפשו, דלבד זאת שהוא עצמו מחסיר פרנסת עצמו, כי רובא דרובא ר"ל הם גורמים רעה לעצמם גם בגופם, והשכר הנדמה לשעה נאבד והולך למקום שאינו ראוי, הנה עוד זאת שגורם רעה לנפשו ר"ל, ובעומק יותר ידיכם דמים מלאו הו"ע השפיכות דמים הבאים מהמריבות וקטטות בשנאת חנם הבאה בסבת הישות וכבוד המדומה, שהוא חשוב בעיני עצמו ומפני הישות שלו אינו נותן מקום לזולתו, דהזולת בהכרח ממעט מציאותו, ולכן אינו יכול לסבול
הערות
- 109. ראה זהר ח"ב קסג, ב. ח"ג כב, א. סז, ריש ע"ב. רלח, ב (ברע"מ). תקו"ז תכ"א (מט, ב).
- 110. ראה מקומות שצויינו בהערה 114.
- 111. ראה חגיגה יב, ב.
- 112. ס"פ ואתחנן. וראה עירובין כב, א.
- 113. ראה גם סידור עם דא"ח קפט, א. פירוש המלות לאדמו"ר האמצעי פקכ"ה (פא, ב ואילך).
- 114. ראה גם תו"א מגילת אסתר צד, ד. מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך ס"ע תטו ואילך.
- 115. ברכות סג, א (ע"פ גירסת העין יעקב). וראה לקו"ת ואתחנן ז, א. שער האמונה בהקדמה (ו, א). סהמ"צ להצ"צ מו, א. ספר המאמרים תרפ"ז ע' קכ. תש"ט ע' 110.
- 116. תהלים י, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.