רל

אנכי דמדרי' משה שהוא בחי' ח"ס, ואומר כבד פה בתושבע"פ וכבד לשון בתושב"כ⁴⁶, דענין הכבדות הוא הירידה והצמצום⁴⁷, והיינו להיות דתושב"כ ותושבע"פ הוא רק כד מים החכ', ואורייתא מחכ' דאצי' נפקת, ועצמות ים החכ' הוא בחי' ח"ס אשר היא נעלמה גם מחכ' דאצי' ומכש"כ מהשתל' דבי"ע, ולכן נק' כבד פה ולשון, ורק שהקב"ה א"ל אנכי אהי' עם פיך⁴⁸, היינו אנכי דמ"ת דכתי'⁴⁹ אנכי הוי' אלקיך כו' שהוא התגלות העצמות ב"ה, אהי' עם פיך להיות בחי' פה וגילוי דבחי' חכ' הנעלמה, והיינו דאנכי דמ"ת הוא בחי' א"ס סתימא דכל סתימין שלפניו ית' נגלו כל תעלומות דגם תעלומות חכ' דחכ' הנעלמה יהי' בבחי' גילוי, אהי' עם פיך דוקא עם פה של משה. וזהו דכתיב⁵⁰ משה ידבר, ידבר הוא ל' הנהגה⁵¹, כמ"ש (ישעי' ה' י"ז) ורעו כבשים כדברם וגו' ופרש"י כמנהגם, משה ידבר שהוא המנהיג וממשיך הגילוי דבחי' חכ' הנעלמה. וזהו ויקחו אליך שמן כו' למאור, דהשמן למאור שייך למדרי' משה דוקא. דהנה מאור הוא מקור האור, וכמאמר⁵² המאור שבה מחזירו למוטב, ולכאו' הרי תורה היא בחי' אור וכמ"ש⁵³ כי נר מצוה ותורה אור, ואור ה"ה רק גילוי העצם, וכמו אור וזיו השמש הרי אין זה עצמותה ומהותה של השמש רק אורה וזיווה לבד, וא"כ מה"ע המאור שבה. אך שניהם אמת, דתורה הנגלית לנו, הן גליא שבתורה והן פנימית התורה, הנה הוא רק כד מים החכ' ולכן ה"ז רק גילוי מהעצם, דבחי' מאור העצמי שבתורה הרי לא נתגלה עכשיו, והוא הגילוי דלעתיד, דרק לעתיד יתגלה טעמי תורה וטעמי המצות, דזהו מנשיקות פיהו⁵⁴ כמו שפרש"י במקומו, אמנם בהעלם הרי גם עכשיו יש ג"כ המאור בתורה, שהרי לא יהי' עוד הפעם מ"ת⁵⁵, והוא לפי שבתורה דעכשיו יש גם בחי' המאור דתורה אלא שהוא בהעלם. וזהו שמן למאור בחי' שמן דתורה, דהנה התורה נקראת לחם יין וגם שמן⁵⁶, דבאכילת אדם שמחזק התקשרות וגילוי חיות הנפש בגוף הוא ע"י אכילת לחם, דבלא לחם לא יועיל יין ושמן, ורק לאחר אכילת הלחם אז ייטיב לבו ביין ושמן, ואכילת אדם הבריא הוא שאוכל לחמו ביין וטובל פתו בשמן, לחם הוא גליא דתורה ויין ושמן