קצא

בטובו הוא בחי' ממכ"ע שהם העולמו' ונבראי' דעלמין דאתגליין שזהו בבחי' התחדשות, ואדון הנפלאות הוא בבחי' סוכ"ע שנתהוו מזה עולמות שהן בבחי' פלא והן עלמין סתימין דלא אתגליין, וגם זה הוא בחי' עשי' לגבי עצמות א"ס, שעז"א נורא תהלות שיראים להללו. והנה בעמדו בתפלה שהוא הזמן דעת רצון למעלה ומתבונן בכל זה בהעמקת הדעת או בהתבוננות אחרת, הרי ההשגה וההתפעלות מוסיף כח בהנה"א שיוכל להתגבר על הנה"ב ולפעול בו איזה התעוררות, כי ההתבוננות באה בלבושי השגה, דגם שכל הנה"ב יכול להבין ג"כ אפס קצהו, והיינו דכללות ההשגה האלקית שמשיג הנה"א און וואָס באַ איהם לייגט זיך דער ענין גוט בהנחה טובה במוחו ובשכלו האנושי, הרי זה פועל ביטול כללי בהנה"ב, אַז דער נה"ב פאַלט אָפּ פון זיינע חומריות. וכמו עד"מ איש פשוט וגס המלוכלך ברפש וריחו רע כשמכניסין אותו בהיכל מלך המלא חכמים גדולים שרים ורוזנים ה"ה מתבטל בכל מציאותו לגמרי מכל וכל. אמנם כ"ז הוא כאשר ההתעסקות בההתבוננות האלקי הוא אדעתי' דנפשי', שהנה"א הוא כחו אתו עמו להתבונן בכי טוב ובמילא הוא מתעורר בהתעוררות טובה ופועל גם בהנה"ב, אבל כאשר הנה"ב סובב ומקיף את הנה"א ומטמא את השמנים שבהמשכן ומקדש שבכל אחד ואחד, והיינו דכאשר הנה"ב מסית ומדיח את האדם שלימוד התורה וקיום המצות יהי' בשביל איזה פני', והיצה"ר מעורר בהאדם מדת הגאוה והישות, ומקרר את האדם בקיום המצות, והיינו דהנה"ב ג"כ מסכים על תומ"צ, נאָר וואָס פאַר אַ תומ"צ, תורה וואָס מאַכט פאַר אַ מציאות יש וגסה"ר, וקיום המצות בקרירות בדרך מצות אנשים מלומדה54, אז הנה גם אם מתבונן בענין אלקי ומבינו היטיב הנה התבוננות זו לא תפעול שום הטבה בהנה"ב ובדברים לא יוסר עבד55, וצריכים לרדותו במקל כאמרז"ל (ברכות ד"ה ע"א) לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר ופרש"י שיעשה מלחמה עם יצה"ר, וכמ"ש בסש"ב פכ"ט56 לומר לו אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול כו'57 ככל השמות שקראו לו חז"ל באמת עד מתי תסתיר כו'58. וזהו מי כמוכה באלים ה', דע"י ההתעוררות פנימי דעצם הנשמה שהוא שם ע"ב שזהו בחי' נאדר בקדש, בחי' איתן שבנשמה, כמ"ש במ"א59, שזהו עצם השרש דכח דמס"נ, הנה אז יכולים לנצח גם את הלעו"ז והמנגד היותר חזק. וזהו מי כמוכה באלים ה', דע"י הנאדר בקדש שהוא עצם השרש דיחידה, הנה עי"ז הוא אמיתת הענין דמי כמוכה באלים הוי', שמשברים את המנגד, ועי"ז נורא תהלות הוא התגלות העצמות ית', ואז עושה פלא, הנה משלימים הכוונה דגם בעשי' הגשמית יהי' הגילוי דבחי' פלא.

-------------------- * --------------------

הערות

  1. 54. ישעי' כט, יג. וראה תניא פל"ט (נג, ב).
  2. 55. משלי כט, יט.
  3. 56. לז, א.
  4. 57. בתניא שם: וכו'.
  5. 58. עכ"ל בתניא שם.
  6. 59. ראה ספר המאמרים עטר"ת ע' תריב. לקמן ע' תא. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.