קעא

הדבר הוא כי זה אינו יכול לעצור ולעכב ההשפעה אצלו, ויאיר אצלו בהתגלות האור כמו שהוא לעצמו, ע"כ אינו יכול להסביר לזולתו, וזה ביכולתו לעכב ולעצור אור שכלו העצמי וע"כ ביכולתו להסביר לזולתו, והיינו שנמצא אצלו האור שכל כמו שהוא בערך אל חושי המקבל, וגם נמצאים אצלו הענינים במה להביא ולהסביר את השכל, וכמו מי שכלי מוחו חזק הנק' אַ געזונטע שטאַרקע קאָפּ, הנה מי שכלי מוחו הם חזקים אינו מתבלבל בהענינים וביכולתו לקבל או להשכיל כמה סברות בבת אחת, ובהם גם סברות עמוקות ביותר, ואינם פוגשים ומבלבלי' אלו לאלו, ואנו רואים במוחש דמי שכלי מוחו חזקים הנה כשלומד ענין וסוגיא עמוקה ה"ה מקבל כל עמקי סברת התנאים והאמוראים המתוכחים בהענין ההוא ומקבל סברתם בעומק הסוגיא ההיא, וכן בהמחוייב מהסברות ההם והמסתעף מהם בגילויי שכלים שונים והסתעפות סברות פרטיות ואינם מבלבלים אלו לאלו מפני שלכל סברא של אחד המתוכחים יש לו מקום בפ"ע במוחו, וטעם הדבר מפני שתופס הסברא השרשית ומגדיר אותה בהסברות הפרטיות המסתעפים מהסברא השרשית ומגביל אותם בעניניהם, וכן סברת הבר פלוגתי' ה"ה תופסה בנקודתה השרשית ומגדיר אותה בהסברות הפרטי' המסתעפים מהסברא השרשית ומגביל אותם בעניניהם, והם ערוכים במוחו קבועים מערכה מול מערכה מוגדרים בהגבלתם וע"כ יש לכולם מקום במוחו, וחוזק כלי המוח פועלים חוזק וסדר גם בכלי השכל, וכמו שאנו רואים במוחש דיש מי שכלי שכלו הם חזקים ומסודרים, ויש מי דכלי שכלו הם רפוים ובלתי מסודרים, ולכן הנה מי דכלי שכלו חזקים הנה גם השכלה שהיא חריפה ביותר באה בסדר בהנחה ישרה בכלי מוחו ונק' אַ גלייכער לייג, ומי דכלי שכלו רפויים גם שכל קטן ובלתי עמוק באה בעקמומית בכלי מוחו ובלתי מסודר, דחוזק כלי המוח מחזקים ומיישרים גלייכען אויס את כלי השכל, וכמו"כ מצד חיזוק כלי מוחו בידו39 לעכב בעצמו אור שכלו העצמי ועי"ז ביכולתו להסביר לזולתו בטוב, וכנ"ל דהמסירה40 אל הזולת הוא ע"י אותיות ההסבר, והגילוי לעצמו בא באותיות עצמיים, לזאת הנה כאשר מעכב בעצמו אור שכלו העצמי נמצאים אצלו אותיות ההסבר שבהם עוד ניכר יותר יושר וחוזק כלי שכלו נוסף על יושר וחוזק כלי מוחו, וכמו שאנו רואים במוחש דכאשר שומעים דבר שכל מחכם גדול בעל כלי מוח וכלי שכל חזק מתפעלים על הפלאת המשיג והפלאת בהירת ההשכלה והוא הנק' בל' בנ"א אַ קלאָרער פאַרשטאַנד און אַ ליכטיגער גלייכער שכל משא"כ מי שכלי מוחו אינם חזקים כ"כ, הנה הגם שגם הוא מקבל הסברות ויודע אותם, ולפעמים יכול להיות בעל ידיעה גדולה ביותר, אבל כל הסברות אצלו בהתגלות יותר ואין ביכולתו לעכבם ולהגבילם וע"כ הם מתרוצצים ומבלבלים אלו לאלו והענין בלתי מסונן ומסודר אצלו בעצמו ובמילא אין ביכולתו להסבירו לזולתו, כי עיקר הגילוי הוא ע"י ההעצרה וההעכבה בעצמו, וכן הוא בכח המשכיל מה שנמשך ממנו אור שכל

הערות

  1. 39. כ"ה בספר המאמרים קונטרסים שבהערה 1. בכתי"ק ובהעתקה: ביכלתו.
  2. 40. כ"ה בספר המאמרים קונטרסים שם. בכתי"ק ובהעתקה: דהגילוי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.