קמד

הגם דעדי עד הוא ל' נצחי, ומ"מ הרי אי אפשר לפרשו דקאי על עצמות אוא"ס ב"ה, דעל עצמות אוא"ס ב"ה אינו שייך לומר עליו ית' ענין עדי עד גם שהוא ל' נצחיות, שהרי הוא ית' למעלה מן הזמן ממש, דזהו פי' שם הוי' ל' הי' הוה ויהי' כאחד ממש⁶⁸, דשם הוי' הוא היפך ענין עולם, דעולם הגבלת מקום וזמן⁶⁹, ושם הוי' למעלה מהזמן|69, ומכיון שהוא ית' למעלה מן הזמן אינו שייך לומר ההפלאה דנצחיית הזמן, דדוקא מה ששייך לזמן שייך לומר בו נצחית הזמן, אבל מה שאינו שייך לזמן כלל אינו שייך ג"כ לומר נצחית הזמן⁷⁰. דהנה ידוע דבההארה האלקית הרי יש ב' בחי' ומדריגות, הא' הוא האור האלקי שבבחי' ממכ"ע, והב' הוא האור האלקי שבבחי' סוכ"ע, דההפרש ביניהם הוא דאור הממכ"ע הוא האור וחיות אלקי שבא במדה וגבול לפי אופן העולמות, ולכן הוא מתלבש בעולמות בפנימיותם, בכל עולם לפי ערכו, וכמאמר⁷¹ מה הנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה מחי' את העולם, שהוא האור והחיות פנימי שבכל עולם לפ"ע⁷², אבל בחי' סוכ"ע הוא מה שלמעלה מהגבלת העולם, והוא בחי' בל"ג, ולכן אינו מתלבש בפנימיות העולמות כ"א בבחי' מקיף בלבד, מ"מ הנה גם בחי' סוכ"ע הוא בחי' הארה אלקית ששייך אל העולמות, דמהאי טעמא נקרא סוכ"ע שיש לו שייכות לעלמין⁷³, אלא שאינו לפ"ע העולמות ממש שיתלבש בהם, ולהיותו למעלה מהגבלת העולמות ה"ז נקרא בל"ג לגבי העולמות, ולכן הוא בבחי' מקיף לעולמות, אבל בחי' העצמיות⁷⁴ האור מה שלמעלה גם מבחי' אור הסוכ"ע היינו מה שאינו בגדר העולמות כלל הרי אינו שייך לומר בו גם זה שהוא למעלה מהגבלת העולמות מאחר שאינו בגדר זה כלל, דדוקא בחי' סוכ"ע שיש לו שייכות לעולמות עכ"פ שייך לומר שהוא בלי גבול דהגבלת העולמות ונעשה בבחי' מקיף לעולמות, אבל מה שאינו בגדר העולמות כלל אינו שייך לומר בו בחי' בלי גבול דהגבלת העולמות. וכמו"כ יובן בענין בחי' נצחיות, דדוקא במה שיש שייכות לזמן שייך לומר נצחי' הזמן, אבל מה שאינו שייך כלל לזמן אינו שייך לומר נצחי' ג"כ. ונמצא דמ"ש עדי עד הרי אי אפשר לפרשו דקאי על עצמות אוא"ס ב"ה, להיותו הוא ית' למעלה מן הזמן ממש.

והנה גם זה מובן דמ"ש עדי עד הרי אי אפשר לפרשו דקאי על העולמות, דהרי עדי עד פירושו נצחיות, והעולמות ה"ה מוגבלים בזמן וגבול ממש, דכשם שהעולם מוגבל במקום הנה כמו"כ הרי העולם מוגבל בזמן, ומאחר שהעולמות