פד

וכמ"ש רב ניסים גאון ז"ל³⁹⁹ בביאור מאמר רז"ל ברכות דל"ב ע"א ע"פ⁴⁰⁰ ואולם חי אני, אמר רבא א"ר יצחק מלמד שא"ל הקב"ה למשה משה החייתני בדבריך, וכ' ע"ז וז"ל דע לך כי החיים והיכולת שתי מדות הן ממדותיו של הקב"ה שהן מדות עצמו וגדולתו שאינן נחלפין ממנו כלל, כי הכח והיכולת אינם נמצאים אלא במי שהוא חי, ומי שהוא חי העולמים שלא יתמו שנותיו א"א שלא יהי' יכול, עכ"ל⁴⁰¹.

לד) וביאור דברי פירושו הוא כי החיים והיכולת שתי מדות הן ממדותיו של הקב"ה, ר"ל דלגבינו נקראי' מדות אבל לא שהן מדות ממש ח"ו, וזהו שכ' אח"ז שהן מדות עצמו וגדולתו שאינן נחלפין ממנו כלל, ר"ל שהן עצמיים שמצד העצם, כי הכח והיכולת אינם נמצאים אלא במי שהוא חי, ומי שהוא חי העולמים שלא יתמו שנותיו, ר"ל מחוייב המציאות ומציאותו מעצמותו, הרי אי אפשר שלא יהי' יכול, והיינו שמבאר דיכולת העצמות הוא מפני שהוא ית' חי בבחי' חיים עצמיים, שהרי היכולת אינו נמצא אלא במי שהוא חי, ומי שהוא חי שלא יתמו שנותיו, דהחיות הוא מעצמותו והיינו שמציאותו מעצמותו, א"א שלא יהי' יכול, ולכן כאשר אמר משה מבלתי יכולת כו' א"ל הקב"ה ואולם חי אני, החייתני בדבריך, ופי' דבזה שגילה בחי' יכולת ד' גילה אמיתת ענין זה שהוא חי בחיים עצמיים שמציאותו מעצמותו, והיינו דענין היכולת אינו תואר דבר ורק מפני שהוא עצמי ה"ה יכול, והוא אמיתת ענין היכולת, דהיכולת שבהשתל' אינו אמיתית ענין היכולת שהרי אינו מצד עצמו, וכמו שכללות ענין האור שתלוי בהעצם וקיום האור אינו קיום עצמי רק מהמאור, וכמו"כ הוא ביכולת דהשתל' שאינו מצ"ע ויכול להשתנות ברצון עצמי, אבל היכולת שבעצמות שזהו מצד העצם ה"ז יכולת עצמי שאינו שייך בזה חילוף וביטול ח"ו, וכמ"ש הגאון שאינן נחלפין ממנו, ומזה אנו יודעים דיכולת העצמות הוא בכל ההפכים, וכולם אינם ענינים פרטים בו, רק שהעצמות להיותו עצמי ה"ה כל יכול שיכולתו בכל. דהנה ביכולת הרי יש כמה דברים שהן הפכים זמ"ז, וכמו היכולת בריבוי החסד, דהרי גם בחסד שייך ענין התוקף והגבורה, דהנה בחסד עצמו הרי יש ב' מדרי', הא' עד"מ איש החסדן בטבעו אבל הוא בבחי' קרירות בלי חיות כ"כ, והיינו דחפץ חסד הוא ברצונו ובלבו, ואמנם מצד הקרירות שלו יופסק חסדו באיזה מניעה שימנע א"ע, כי נחלש כחו ובלתי מתחזק לכן הרי בלתי מתחזק בטבעו לעשות זה החסד, כטבע איש חלש בדעתו ובמדותיו שיכולים זרים לפתותו ולהפכו, או יתן מדה ושיעור לחסדו, והגם שיש בלבו החסד ביותר מן המדה מצד טבעו רק שלא יוכל לעמוד בבחי' גבורה להפקיר עצמו בפיזור הון רב בחסד מופלג כזה מצד הקרירות והחלישות בטבעו, והב' מי שהוא גיבור בכח טבעו יוכל לגבור כח המדות שלו בטבעיות, וגם מדת החסד יגבר בנפשו להיות החסד מתפשט ונמשך בלי שום מונע, ולא ישמע למנגדים כלל ויעמוד נגד כל מונע ולא יופסק