תקיא
עבודה, וכמ"ש במ"א בענין השבירה בשביל תיקון, שהשבירה עצמה צריכה להיות בסדר והדרגה, והיינו דהשבירה היא הענוה ושפלות הבאה מהכנעת הלב, שבאה מכובד ראש43, וכמאמר44 ונפשי כעפר לכל תהי', שיהי' ענו ושפל כעפר שהכל דורסין עלי'45, אבל מ"מ נקראת עפר שיש בה כח הצמיחה, וכן הוא בענוה דע"י הכנעה זו הרי נעשה הצמיחה דפתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף נפשי שהם הצמיחה בלימוד התורה, והצמיחה בקיום המצות, אבל העצבות ועצלות הם קליפות המכסות על הפרי והם עניני טעות בעבודה, אמנם מלבד עניני הטעות הרי יש שממשיכי' את הפנימית למקום שאינו ראוי, דהנה כתי' (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, ואמרז"ל (יומא דע"ב ע"ב) זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשי' לו סם מיתה46, דכל ענין לימוד התורה הוא בשביל לקיים והיינו להביא בפועל טוב, ולאו דוקא בהנוגע לקיום מצוה בהידור, או זהירות בלא תעשה, כ"א כל דבר תורה ומאמר רז"ל בסיפור ואגדה צריכים להביאו באיזה פועל טוב בקנין המעלות ומדות טובות, וזהו אשר יקים את דברי התורה47, דתורה צריכה הקמה, ואז היא מקימה את האדם, וזהו"ע זכה נעשית לו סם חיים, דענין הזכות הוא הוא הזַכות והבהירות בגופו במדותיו ובחלקו בעולם, דהנה כתיב (משלי יז טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין ואמרז"ל (שם) אוי להם לשונאיהן של ת"ח שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים, דיכול להיות דישנו מי שעוסק בתורה ואין בו יראת שמים וענינו בעבודה הוא דהגם שהוא טוב בכל עניני קיום התומ"צ שהרי הוא עוסק בתו' וידוע דההתעסקו' בתורה הוא שהתו' מאירה בקיום המצות, ומ"מ אין בו יראת שמים, דיראת שמים היא פנימי' התורה, דהנה48 אי' בס"י49 הבן בחכמה וחכם בבינה, ולכאו' הול"ל חכם בחכמה והבן בבינה, אך הענין הוא דהנה כתי' (משלי א ח) שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך ופרש"י מוסר אביך מה שנתן הקב"ה למשה בכתב ועל פה, תורת אמך הם ד"ס שחדשו והוסיפו ועשו סייגים לתורה, דבכללות הוא גליא שבתורה ופנימית התורה, דחו"ב הם תושב"כ ותושבע"פ, תושב"כ נק' חכ' להיותה בקיצור, ותושבע"פ נק' בינה לפי שבאה באריכות ובפלפול, וזהו הבן בחכ' דע"י לימוד ספרי זהר ופנימי' התו' דעי"ז יהי' הבנתו בתושב"כ וממנו יתחכם גם בבינה שהיא תושבע"פ לכוין אל האמת כפי חכמתו ורצונו ית'. וזהו דהתחלת התורה היא בראשית ברית אש, דאש ואור ענין א' ומעלת האש שמטהר את האויר שיהי' גילוי האור, דהתיבה ראשונה דתורה היא בראשית, ברית אש תורה ויראת שמים, דתורה ויראת שמים מטהר את האויר להכיר את האמת, דזהו ברא אלקים דבכל ענין הבריאה העיקר הוא החיות האלקי.
הערות
- 43. ראה גם לעיל ס"ע שנא ואילך.
- 44. "אלקי נצור" בסוף תפילת העמידה (ברכות יז, א). וראה לקו"ת במדבר טו, ריש ע"ג.
- 45. ראה ב"ר פמ"א, ט ובמתנות כהונה שם. וראה עירובין נד, א.
- 46. ראה גם לעיל ע' קנג. ע' תלד ואילך. לקמן ע' תקכ.
- 47. ע"פ תבוא כז, כו.
- 48. ראה לעיל ע' תלו.
- 49. פ"א מ"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.