תסו

עד שרש שרשו באצי' העליון, האמת הוא כן, אבל בכל מדרי' ומדרי' הוא עילוי והפלאה מכמו שהוא בהתחתון, להיות דכל מדריגה ומדריגה הנה ההתהוות הוא בדרך ריחוק הערך עד כי שרשו באצי' הוא העריבות ומתיקות אלקי, והוא נועם הוי' המתגלה לצדיקים בהשגתם באלקות, ורק שבריבוי מיני השתל' בנתיבות נסתרים ובארחות פלאים מתמים דעות¹¹⁰, מפליא לעשות, שמזה הוא שנמצא המתיקות והטעם בהפרי הגשמית, א"כ ה"ז התהוות חדשה.

קיצור. יבאר דכללות הבריאה לפי שעלה ברצונו ית', אבל ההתהוות בפועל הוא ע"י ע"ס דאצי', כולם בחכ' עשית בבינה מלאה הארץ קנינך, ברוך קונך אצי', אצי' רצון המאציל להשפיע, ע"י הע"ס, מל' דאצי' נקראת בכל שמות דצ"ח ע"ש ההשפעה, ובעצמם כמו מחשבת אדם בציורי הגשמים, א"כ הבריאה אינה התחדשות, ויבאר כי האותיות של דצ"ח דאצי' נפלאים מערך הנבראי', והבריאה התחדשות גמורה.

ענינים. כא אצי' רצון המאציל להשפיע. כב שמות דצ"ח באצי' ע"ש ההשפעה.

ט) אמנם ¹¹¹ לפ"ז דהתהוות הנבראים הוא התחדשות גמורה, א"כ מהו"ע הדצח"מ דאצי' וכנ"ל דמל' דאצי' נקראת בכל השמות דצ"ח, מאחר שאין שם בחי' דצ"ח הנברא כלל, ולאידך גיסא הרי אצי' הוא ממוצע בין א"ס המאציל ב"ה אל הנבראים, והממוצע הנה כשם שהוא כולל מדרי' התחתונה שבעליון ה"ה כולל גם מדרי' העליונה שבהתחתון, ואיך הוא שני הענינים יחד. אך הענין יובן בהקדם¹¹² מ"ש בע"ח שער אבי"ע¹¹³, דאוא"ס מאיר בכתר וחכ' בקירוב מקום, ובבינה בריחוק מקום, ובז"א דרך חלון ובמל' דרך נקב וכל זה בלי מסך, אבל לבי"ע הוא דרך מסך, ואור האצי' הכה בהמסך ההוא ועל ידי זה נתנוצצו מהם יו"ד אורות ועברו דרך המסך ונעשו י"ס דבריאה מהתנוצצות הי"ס דאצי' שעל המסך. והיינו שביאר בזה דעם היות דגם באצי' יש חלוקי מדריגות באופן הגילוי דאוא"ס דבספי' החכ' הוא בבחי' קירוב ובספי' הבינה הוא בבחי' ריחוק וכו' ומ"מ הנה בכל מדרי' ומדרי' האור עצמי מאיר בגילוי בלי שום מסך כלל, אמנם מאצי' לבי"ע הנה כללות הגילוי הוא ע"י מסך, ועם היות שהאור המאיר בבריאה הוא ע"י המסך מ"מ הנה הי"ס דבריאה הם מההתנוצצות של הי"ס דאצי' כמו שהם לפני המסך באצי' עצמו, ורק שאופן המצאם בבריאה הוא ע"י מסך דוקא. והענין הוא|81 דהנה ידוע דאצי' נק' אדם|101, דפי' אדם אדמה לעליון¹¹⁴ בחי' אוא"ס שלמעלה מאצי', דע"ס דאצי' נמשכים מאוא"ס בבחי' גילוי

מההעלם¹¹⁵