ת

והענין הוא דהנה בהעבודה דתשובה הרי יש בה בשני אופנים, והיינו דהן בבעלי תורה ויושבי אהל, והן בבעלי עסקים וטרודים בעניני עולם יש ב' אופנים בתשובה, הא' היא התשובה הבאה בעבודה והכנה, והוא כאשר האדם מתבונן במעמדו ומצבו איך כי כל ימיו הוא טרוד ומוטרד ומגודל טרדותיו א"א לו לקבוע עתים לתורה, ואפילו תפלה בצבור הנה לפעמים יכבד עליו ביותר, והנה הגם שבהשקפה ראשונה יש לימוד זכות על עצמו ומצטדק בינו לבין עצמו שהלא הוא מוכרח בזה בשביל פרנסתו ופרנסת בני ביתו, אבל כאשר יכניס עצמו בזה להתבונן על אמיתת הדבר באשר הוא, דהן אמת דכתי'55 וברכך ה"א בכל אשר תעשה שצריכי' עשיית כלי, אבל העיקר הוא הברכה העליונה, וישים לבו להתבונן בזה דכתיב56 עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, דכל הנבראי' צריכי' פרנסה, והלא הבע"ח שהם למטה מן האדם מ"מ הלא מזונם נמצא להם לכל אחד לפי ענינו, דזהו עיקר גדול בההתבוננות דפסוד"ז, והאדם שהוא בחיר הנבראי' יתן כל ימיו רק על פרנסתו בלבד, וכאשר מתבונן בזה בהעמקת הדעת הרי בא לכלל הסכם והחלט גמור לקבוע לו זמן ללמוד ולהיות תפילתו במתינות ולא יוסיף עוד להטריד א"ע כ"כ וידאג לפרנסת נפשו, ומתבונן בכל אשר עבר עליו עד כה בביטול תורה ועבודה בכלל ובכל עניני המדות לא טובות בפרט, ומכש"כ בעניני חטאי' ועונות ומתעורר בתשובה לתקן את כל אשר חטא ואשם ושב אל הוי' בכל לבו ונפשו, וביותר בהזמנים המסוגלים לתשובה בחדש אלול דאז שערי רחמים נפתחי', ובפרט בעת רצון דר"ה ועשי"ת, דאז הוי תשובה בסדר והדרגה שבאה ע"י הכנה, וכן בבעלי תורה ויושבי אהל דכאשר מתבונן במעמדו ומצבו דעיקר ותכלי' ענין הלימוד הוא בשביל קיום המצות וכאמרז"ל57 גדול תלמוד שמביא לידי מעשה דזהו תכלית ועיקר ענין הלימוד, וכשרואה אשר דבר לימודו אינו מביא לו חיות בקיום המצות, ובפרט מי שבריבוי לימודו ממציא היתרים בכמה ענינים וכמה קולות בעניני המצות הנה כאשר מתבונן בכ"ז יצר ללבו במאד וערט אים זייער שווער אייפין האַרצין ומתעורר בתשובה, ולפעמים הנה לפתע פתאום נופל להאדם הרהורי תשובה בלי שום הכנה כלל, וכמו שאנו רואין במוחש דלפעמים הנה האדם רץ במרוצה גדולה לרגלי עסקיו ועניניו והוא בשוקים וברחובות ולפתע פתאום יעמוד ממרוצתו ושואל את עצמו למה הוא רץ ובשביל מה הוא רץ, והאם לעולם יהי' טרוד רק בעסקיו ופרנסתו והאם הוא גרוע יותר מבע"ח דהבע"ח הקב"ה מזמין להם את אכלם והוא צריך להיות עסוק כל הימים לרבות הלילות רק בשביל השגת מזונו ופרנסת ביתו ואין לו זמן קבוע ללמוד תורה ואפי' תפלה בצבור אינו יכול להתפלל ונעשה אצלו הסכם בהחלט גמור אשר יעזוב דרכו הקודמת בריבוי מיני התעסקות וטרדות ויקבע לו עתים לתורה וילך להתפלל בציבור והנותן לחם לכל בשר יתן לו פרנסתו, וכ"ז בא

הערות

  1. 55. פ' ראה טו, יח. וראה בארוכה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה ח"ב ע' תרמח ואילך. סהמ"צ להצ"צ קו, ב ואילך. ספר המאמרים תרצ"ו ע' 115. וש"נ.
  2. 56. תהלים קמה, טו.
  3. 57. קידושין מ, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.