שצב

אמנם בחו"ב, אינו באופן עילה ועלול, דחכמה אינה מחייבת את הבינה, ובינה אינה מוכרחת מהחכ', והיינו דגם כשיש כח החכ' אינו מוכרח שיהי' גם כח הבינה וכמו שנראה במוחש שיש מי שהוא בעל הבנה, ואינו בעל השגה, והיינו דבכחו להשכיל השכלות חדשות והוא בעצמו אינו משיג גם ההשכלות האלו שהוא משכיל, הרי אנו רואין במוחש שאין החכ' מכריח את הבינה והבינה אינה מוכרחת מהחכ', לפי שחכ' ובינה אינו ענין עילה ועלול, ולכן בעו"ע הרי העלול נמצא כלול בעילתו וכמו בשכל ומדות הרי המדות נמצאים כלולים בשכל שזהו ההתפעלות שכלי, משא"כ בחו"ב אין הבינה נמצא כלול בחכ'61 ומ"ש בס"י62 הבן בחכמה אין זה התכללות הבינה בהחכ' ואינו אלא רק מפני שפרצוף החכ' הוא פרצוף שלם הנה לשלימות הפרצוף דבחכ' יש בו ג"כ בחי' בינה, אבל אין זה התכללות הבינה בחכ' שהרי הבינה שבחכ' הוא לצורך החכ' עצמה, והיינו בשביל שיהי' כח החכמה ביריד' והמשכה, דכח החכ' בעצם היא בבחי' נקודה בלא המשכה, הנה הבינה שבחכ' הוא בשביל שיהי' החכ' בבחי' המשכה, וזהו הבן בחכמה דבינה שבחכ' ה"ז מפרצוף החכמה, והוא לצורך החכ', והיינו דבינה מהחכ' אינה בדרך עו"ע, כי בינה יש לה מקור מיוחד בפ"ע. והנה הכחות דחכ' ובינה הם חלוקים בעצם טבעם, דטבע החכמה הוא בנקודה וטבע הבינה הוא בהתרחבות, הנה ההתרחבות שבבינה זהו מכח המשכיל, דהנה זה מה שהחכ' בא בבחי' נקודה הוא כמו שההשכלה היא מתגלית מכח המשכיל, אבל בכח המשכיל עצמו הרי שם השכלי הוא בהתרחבות, ומשם הוא מה שבא ההתרחבות שבבינה, ושרשה הוא מהתענוג, דתענוג הוא בבחי' התרחבות ולכן התענוג פועל התרחבות בכל דבר גם בדבר שבטבעו אינו מתפשט ומתרחב הנה ע"י התענוג מתרחב ומתפשט וכמו שמועה טובה תדשן עצם63, להיות שהתענוג הוא בהתרחבות לכן עושה התרחבות בכל דבר, ומשם הוא שרש ההתרחבות שבבינה וזהו דהתגלות עתיק הוא בבינה, והיינו דלהיות דהבינה שרשה מעתיק לכן התגלות דבחי' עתיק הוא בבינה, ובזה יתרון המעלה דבינה על החכמה, אמנם יש מעלה בחכ' על הבינה בבחי' הביטול, דהביטול הוא בחכ' יותר מכמו בבינה דחכ' הוא בחי' אין ובינה הוא בחי' יש, וע"כ צריכים להיות ב' המדריגת והיינו דגם בהשגה דבינה יהי' הביטול דחכ', והוא שיהי' השגה בהתרחבות בהשגה טובה באלקות, ויהי' הביטול לא כמו שהוא רק מצד ההשגה כ"א בבחי' אין דחכ', וכמו באברהם שנתוסף לו אות ה"א דתחלה נקרא אברם ואח"כ אברהם64, וידוע65 שזהו הה"א ראשונה דש' הוי' בחי' בינה שעי"ז הוא הלידה וההתגלות, דזהו אברם אינו מוליד אברהם מוליד66, אברם

הערות

  1. 61. ראה אמרי בינה שער הק"ש פנ"ט. ספר המאמרים תרנ"ד ע' רפו ואילך (נתבאר באגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ב ע' תתקח ואילך). ספר המאמרים תרנ"ט ס"ע עג ואילך. תרפ"ט ע' 129 ואילך. תרצ"ו ע' 182 ואילך. ע' 270 ואילך.
  2. 62. פ"א מ"ד.
  3. 63. משלי טו, ל. וראה גיטין נו, ב.
  4. 64. לך לך יז, ה.
  5. 65. ראה תו"א, תו"ח ואוה"ת שבהערה 45.
  6. 66. ב"ר פמ"ד, י. זח"א צ, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.