רמא

דאימא עילאה מקננא בכורסיא⁵² שהוא עולם ההשגה, והשרפים שהם בעולם הבריאה ה"ה משיגים דאוא"ס הוא קדוש ומובדל ואיך דכולא קמי' כלא חשיב, וה"ה בבחי' ביטול פנימי ממש, דעש"ז נק' שרפים שמתבטלים בנועם השגתם זו, אבל האופנים אינם משיגים רק שיודעים שיש מה שלמעלה מהשגתם, אבל אינם משיגים מהו, ע"כ הביטול שלהם הוא ביטול חיצוני בלבד. וזהו ג"כ סיבת הרעש שלהם. דלכאו' מאחר שאינם משיגים מפני מה הם מרעישים כ"כ. אך באמת היא הנותנת דלפי שאינם משיגים לכך הם מרעישים. ועד"מ מי שהוא משיג שכל עמוק ביותר אם משיגו בטוב אינו מרעיש כלל, כ"א הוא נכנס יותר לעומקו ופנימיותו של המושכל ההוא ונדבק מאד בהענין עד שמתבטל מכל מציאותו בעריבות ומתיקות השכל ההוא והוא בנחת ומנוחה דוקא בחשאי. אבל זה שיודע שיש כאן איזה שכל עמוק ואינו יודע מהו ה"ה מרעיש עד אשר ידע הענין ההוא. וכך האופנים הנה מפני העדר השגתם משו"ז הוא הרעש שלהם. ומובן מזה איך שהמרכבה דשרפים הוא למעלה הרבה מהמרכבה דחיות ואופנים, ובפרטיות יש בזה הרבה מדרי' גבוה מעל גבוה עד בחי' מרכבה היותר עליונה שבאצילות שהאבות הן הן המרכבה⁵³ לחג"ת דאצי' דלגבי בחי' ומדרי' זו הנה גם המרכבה היותר עליונה דבי"ע היא באין ערוך לגבי מרכבה דאצי' שהיא בחי' אלקות ממש, וזהו דמרכבה נק' דבר גדול להיות כי כל ענין המרכבה הכוסף והתשוקה לעלות בעילוי אחר עילוי אַלץ גרעסער און העכער. וזהו דבר גדול שהוא דבר שענינו לעלות למדריגה עליונה יותר.

ד) אמנם הוויות דאביי ורבא נקרא דבר קטן. דהנה אי' במד"ר (שמות פל"ג⁵⁴) א"ר ברכי' ברבי בנוהג שבעולם אדם מוכר חפץ מתוך ביתו והוא עצב עליו, והקב"ה נתן תורה לישראל והוא שמח כו', בנוהג שבעולם אדם לוקח חפץ מן השוק שמא יכול לקנות בעליו, אבל הקב"ה נתן תורה לישראל ואומר להם כביכול לי אתם לוקחים. הרי שע"י התורה נמשך בחי' עצמות אוא"ס ב"ה⁵⁵. והנה לקיחה היא ע"י בית יד שהו"ע אחר מהדבר שלוקחים אותו וכמו לקיחת השכל ע"י אותיות הרי האותיות הם רק בית יד אל השכל. וכן בתורה הנה ענין הלקיחה הוא מה שהתורה נתלבשה בשכל והשגה והלכות גשמיות, דזהו"ע הלקיחה ע"י ענין אחר. וזהו שהוויות דאביי ורבא נקרא דבר קטן. דתורה היא המשכה עצמית מעצמות א"ס ב"ה רק שנתצמצם בדברים קטנים והיינו שהתורה נתלבשה בהלכות גשמיים ופרטי⁵⁶ ההלכות ודינים דשבת ותפילין וציצית וכו' וכן המצות הם בדברים גשמיים תפילין בקלף הגשמי וציצית בצמר הגשמי סוכה בסכך גשמי וד"מ שבלולב בצמחים גשמיים, ותרומות ומעשרות וקרבנות הכל בענינים גשמי', ובכל מצוה יש כמה פרטי