ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד. ש"פ משפטים, רצ"ב</h3>רטז

רטז

הדרו, וזהו הממוצע דשלמה שהוא הממוצע על האור דעולמות, ואור שבתו' הוא הממוצע דנשמות. ולפי"ז הנה עוטה אור כשלמה הם ב' מהותי ממוצע שבתורה, והגם שהם ב' מדריגות חלוקות ורחוקים זה מזה, דהממוצע דשלמה אינו דומה להממוצע דאור, מ"מ הנה יש במה שהם משתוים, והיינו כשם דבשלמה שהוא לבוש הנה הממוצע הוא האור הבא מהלבוש, הנה כמו"כ בהממוצע דאור הרי יש בה ג"כ הלבוש הבא מן האור, והיינו דבשלמה ואור הנה בכל אחד מהם יש ב' מדריגות, בשלמה הוא הלבוש והאור הבא מן הלבוש, ובאור יש ב' מדרי', האור, והלבוש הבא מן האור. דזהו עוטה אור כשלמה, דשניהם שוים, דבשלמה הוא לבוש ואור, ובאור הוא אור ולבוש. וזהו תלת קשרין מתקשראין דא בדא, דהתקשרות הנשמה באלקות הוא ע"י התורה, היינו הלבוש והאור שבתורה, הכוונה גליא ופנימית התורה, ועי"ז שהאדם מתקשר להקב"ה ע"י התורה שהוא בחלק הנשמה המלובשת בגוף, הנה האדם עולה ומגיע למקור הנשמה כמו שהיא למעלה, בבחי' מזל שהם המקיפים דנשמה, ולמעלה יותר לעצם הנשמה כנ"ל, שבהן ועל ידם ה"ה מעלה ומקשר את התורה בעצמות א"ס ב"ה. דבהעבודה שבלימוד התורה הרי יש בזה סדר והדרגה, וכאמרז"ל (פסחים דס"ח ע"ב) מעיקרא כי עביד אינש אדעתא דנפשי' עביד, היינו לתקן נפשו, דעם היות שהנשמה ירדה למטה ומתלבשת בגוף גשמי ובעולם שהוא חומרי, ומ"מ תהי' הנשמה אחוזה וקשורה באלקות, הנה זהו ע"י לימוד התורה, וע"ז הוא דאמר רב ששת119 חדאי נפשאי חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי, ואח"כ הוא לימוד התורה לשמה. דהנה התורה למטה נתלבשה בדברים וענינים גשמים, כמו ד' רשויות דשבת והדומה, וענינם למעלה בעולמות העליונים הרוחנים הוא ג"כ בזה, אלא שהוא ברוחניות, דד' רשויות דשבת רה"ר הוא עולם התהו ורה"י הוא עולם התיקון120, ולימוד התורה לשמה הוא בב' הענינים, הא' להמשיך בחי' התורה כמו שהיא למעלה, והיינו דתורה כמו שהיא באצי' כנ"ל תהי' בגילוי למטה, והב' דלימוד התורה לשמה הוא לחבר התורה שלמעלה עם א"ס ב"ה, וכדאי' בספר הבהיר121 דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, דהנה תורה למעלה היא בחי' חכ', ותורה וחכ' נקראים שניהם ראשית, דבחכ' כתי'122 ראשית חכמה ובתורה אמרז"ל123 שנקראת ראשית, להיות התורה היא בספי' החכ', וכמאמר124 אורייתא מחכ' נפקת, וחכ' ה"ה ג"כ באין ערוך לגבי עצמות, וכמ"ש125 כולם בחכ' עשית, דגם בחי' ספי' החכ' נחשבת

הערות

  1. 119. פסחים שם.
  2. 120. עץ חיים שער ט (שער שבירת הכלים) פ"ב. וראה לקוטי הש"ס להאריז"ל ריש מסכת שבת.
  3. 121. סנ"ח (סקצ"ו). זח"ג רכב, ב ברע"מ. תולעת יעקב (לבמח"ס עבוה"ק) סוד השבת כח, ד. עבוה"ק חלק העבודה פכ"ד. לקו"ת שלח מז, ג (במעין החכמה). שם נא, א (בס' הבהיר. נ"א במעין החכמה). אוה"ת במדבר (שבועות) ע' קעז. קעט. קצא ואילך. נ"ך ח"ב ס"ע תתקיד.
  4. 122. תהלים קיא, י.
  5. 123. ילקוט שמעוני בראשית רמז ב. פרש"י בראשית א, א.
  6. 124. זהר ח"ב סב, א. פה, א. קכא, א. ח"ג פא, א. קפב, א. רסא, א.
  7. 125. תהלים קד, כד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.