ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד. ש"פ נח צב"ר, וואַרשא.</h3>קט

קט

בתומ"צ. והנה לכאורה הרי תוכן פנימי זה הוא בשוה באות גדול או קטן, וכן בענין המספר דאות א' מורה על מספר א' הנה לכאו' הוא שוה בכל האותיות. אמנם באמת הנה גם אם עצם וגוף המספר שהוא אחד לא ישתנה, אבל ענינו הפנימי משתנה, דבמספר א' יש בו כמה מיני אחדות, אחד ביחידות, בעשיריות, במאות, אלפים ורבבות, וכמו אלף אחד ריבוא אחד, והגם דהמספר אחד הוא בכולם בשוה, ומ"מ הרי אינו דומה האחד דמאה ואלף להאחד דריבוא. וכן הוא גם בתמונת ציור האות דהגם דגוף ועצם התמונה אינו משתנה בעצם מהותו אבל מתחלק הוא בתוכנו הפנימי, וכמו הא' זעירא דויקרא אל משה541 וא' רבתי דאדם שת אנוש542, וכדאי' בזח"א דרל"ט ע"א ויקרא אל משה הכא אל"ף זעירא אמאי בגין דהאי קריאה לא הוה בשלימו, מאי טעמא דהא לא הוה אלא במשכנא ובארעא אחרא בגין דשלימו לא אשתכח אלא בארעא קדישא כו', אדם שת אנוש, אדם שלימו דכר ונוק'543. וזהו הטעם מה שמתחילין ללמוד עם התינוקות בספר ויקרא, נוסף על הטעם דיבואו טהורים ויתעסקו בטהרות544, להורות דזהו עבודת האדם לעשות מאלף זעירא אלף רבתי545, והיינו דע"י עבודתו ימשיך בחי' עצם האור כנ"ל, דהסופר הכותב את האותיות דאינו מוגבל עדיין גם במדידה בכח יכול הוא לבחור דרך ואופן במדידת האותיות כחפצו, בדוגמת דבר כמו קודם שעושה את קו546 המדה למדוד בה את הסחורה הרי יכול לעשותה אמה כפולה ומשולשת או דהאמה גופא היא באמת איש547, א"כ הרי יש כאן ג' ענינים, הא' הדבר הנמדד או האותיות הכתובים, הב' קנה המדה שכבר הוגבל מדתו בכח למדוד, וכן האותיות המצויירים והמדודים במחשבתו בפועל, וכנ"ל548 דהרהור הוא מעשה שבמחשבה וכבר בחר לו דרך ואופן בכתיבת האותיות, והג' המודד טרם שעשה קנה המדה או הסופר קודם שבחר לו דרך ואופן כתיבת האותיות, דהגם שגוף ועצם המדה או גוף תמונת תבניתם וצורתם של האותיות אינם משתנים אבל הם עוד טרם שבאו במוגבל גם בהמדידה שבכח ויכולים להשתנות באופני' שונים. וכן הוא בכלים המקבלים שיש בהם כלים בעלי מדות שונות, וכמו לוג קב וסאה הרי יש בהעושה אותם ובהם ובפעולתם ג' דברים, הא' הוא המים היין והשמן הנמדד בהם שהם נק' מדה לפי דבזה שהם נמצאי' באחד מג' כלים הללו או שעברו על ידם ה"ה כבר מדודים במדת לוג קב או סאה, והב' הם כלי המדה המודדים והם הלוג והקב והסאה שהם המודדים המים היין והשמן, והגם שיכולי' למדוד הרבה ומ"מ הרי לעולם לא יוכלו למדוד באופן אחר

הערות

  1. 541. ויקרא א, א.
  2. 542. דברי הימים-א א, א.
  3. 543. ראה יבמות סג, א.
  4. 544. ילקוט שמעוני צו בתחילתו (רמז תעט). ועד"ז ויק"ר פ"ז, ג בסופו. נתבאר בלקוטי שיחות חכ"ב ע' 1 ואילך.
  5. 545. ראה גם ספר השיחות קייץ ה'ש"ת ע' 68. שיחת ש"פ ויקרא תש"מ. לקוטי שיחות חי"ז ע' 1 ואילך.
  6. 546. כ"ה בהעתקה. בכתי"ק: קנה.
  7. 547. לשון הכתוב - דברים ג, יא.
  8. 548. פרק טז (לעיל ע' לז).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.