ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד. ש"פ בראשית, תרצ"ב, אָטוואָצק.</h3>צט

צט

הצמצום, וראשית גילוי הקו הוא בא"ק, א"כ הרי גם מצד האורות נקרא פרצוף א"ק אדם דבריאה דכללות להיותו התחדשות לגבי אוא"ס ב"ה שלפני הצמצום.

לט) והנה הפרצופים העליונים דעקודים ונקודים והפרצופים דעתיק ואריך הם בחי' אדם דיצי' דכללות. דהנה בריאה הוא בחי' העלם עדיין, אבל יצי' הוא התגלות וכמ"ש486 יוצר אור ובורא חשך, דבריאה הוא בחי' חשך והעלם עדיין, דבפרצוף א"ק שהוא בחי' אדם דבריאה דכללות מאיר גילוי אוא"ס ב"ה ושם הקו הוא בגילוי, והוא בחי' חשך והעלם לגבי למטה שאינו בגדר גילוי בעולמות כלל, אבל יצי' הוא בחי' גילוי דפרצופי עקודים ונקודים הוא ע"י הצמצום דא"ק שאין האור מאיר בגילוי כ"כ ובמילא הוא בבחי' גדר גילוי עכ"פ. והמשל בזה כמו מח' ודיבור, דבמח' הרי הכל מכוסה ונעלם עדיין, וכנ"ל דגדר המח' הוא לעצמו ולכן הנה כמה שהאדם יחשוב הרי הזולת אינו יודע מה הוא חושב, והוא לפי דבמח' מאיר גילוי אור השכל והוא לעצמו ונעלם מהזולת והוא רק גילוי העלם עצמו לגבי עצמו, והדיבור הוא גילוי אל הזולת, וכנ"ל487 דגדר הדיבור הוא אל הזולת, וההפרש ביניהם הוא בענין האותיות, דאותיות המח' הם דקים ורוחנים ואותיות הדיבור הם ניכרים ונרגשי', והוא לפי אופן האור והגילוי שמאיר במח' ודיבור, וכנ"ל דבמח' שהאור מאיר בגילוי רב לכן הנה האותיות הם דקים ורוחנים, ובדיבור שאין האור מאיר כ"כ לכן הנה גם האותיות הם במציאות נרגשים אל הזולת. וכן הוא בבריאה ויצירה, דבבריאה הוא ראשית התהוות היש, וכמאמר הרמב"ן|459 הקב"ה ברא את כל הנבראים מאפיסה מוחלטת, ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה הוה מן האין התחלה ראשונה כו', וראשית התהוות היש הוא חומר פשוט שהוא בקרוב אל האין ומתגלה בו האין האלקי ואינו בבחי' יש גמור עדיין, וכמאמר הרמב"ן|459 שנקרא תוהו שמתהא בנ"א וא"א לכנותו בשם, דשם הוא תואר דבר, וכנ"ל דתואר הוא מצייר את הדבר ומתארו בכל עניני הגבלתו, וזה שייך באיזה מציאות שיהי', והיינו דכאשר הוא כבר מציאות דבר מה שייך בזה ענין התואר וקריאת שם, אבל בריאה להיותו היש הראשון שנתהווה אינו עדיין מציאות דבר מה ולכן א"א לקרותו בשם, אבל יצירה הוא גילוי וכמ"ש בס"י488 יצר מתוהו ממש ועשה אינו ישנו, דיצירה הוא התגלות הצורה בהחומר הראשון, וכנ"ל בחומר וצורה. והדוגמא מזה יובן בבריאה ויצירה דכללות, דפרצוף א"ק שהוא בחי' אדם דבריאה דכללות הוא בחי' העלם עדיין הן מצד האורות והן מצד ההתחדשות שבפרצוף א"ק, דמצד האורות הרי אוא"ס מאיר בגילוי בפרצוף א"ק, וכן מצד ההתחדשות שבפרצוף א"ק הוא בבחי' העלם עדיין, דכל ענין ההתחדשות הוא מה שפרצוף א"ק כולל כללות ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד, הנה התכללות הלזו הוא בבחי' מחשבה הקדומה דא"ק, דמח' זו ה"ה כוללת כללות ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד בכל פרטי פרטיות עניניהם, אבל

הערות

  1. 486. ישעי' מה, ז. ברכות ק"ש. וראה לקו"ת שה"ש ה, ב. מב, ד. ובכ"מ.
  2. 487. פרק טז (לעיל ס"ע לה).
  3. 488. פ"ב מ"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.