פג
שאנו שוללים מאתו ית' כל מה שהוא העדר היכולת וממילא ה"ה יכול, א"כ הרי בידיעה זו דידיעת השלילה הגם שיש בזה ידיעות גדולות ועצומות לאין קץ, כי בשלילה גופא הרי יש שלילת החיוב, וחיוב השלילה, ולא מיבעי דשלילת החיוב אינה עדיין אמיתת ענין השלילה בדמותה העצמי, כ"א גם חיוב השלילה הוא ג"כ רק יציאה מן החיוב בלבד, וכנ"ל בענין רשימה שהוא יציאה מן האין, והוא דוקא תחלת הישות והישות בתכלית הדקות והקורבה אל האין עד שאין הבדל בין היש והאין כ"א בזה שיצא מן האין הגמור, כמו"כ הוא בחיוב ושלילה397 שהוא היציאה מן החיוב הגמור, והוא התחלת השלילה שהוא שולל מהות ענינם של פרטי החיוב, וכמו עד"מ בענין שנת"ל דכשם שהגוף יש בו אברי הגוף והם ממהותו ועצמו של הגוף שהוא חומרי ולא רוחני, הנה כמו"כ גם בנפש יש בו אברי הנפש והם מעצמו ומהותו של הנפש שהם רוחנים ולא גשמים, הרי כללות ענין זה הוא השגה חיובית, ועם זה הרי החיוב הזה מכריח שלילת החיוב, והיינו דהגם שגוף ונפש משתוים זה לזה בענין זה שיש להם אברים, ומאחר שיש להם אברים הרי גם הם משתוים ביחס האברים אל העצם, ומ"מ הרי החיוב גופא מכריח לומר שאינם דומים כלל לפי שזה גשמי וזה רוחני, ובעיונו בהשכלה זו ימצא לו ענינים שכליים מחייבים בחיוב השתוות יחס אברי הנפש להנפש כדוגמת יחס אברי הגוף להגוף, ועם זה ימצא לו עיונים עמוקים בשלילת החיובים האלו בפרטיהם, כלומר שהגם דבכללותם משתוים אבל עם זה גופא ימצא לו השלילה, ואחרי כן יגיע להרגשת צוא דעם גיפיל פון חיוב השלילה, והיינו שמהבנת שלילת החיוב מגיע להרגשת חיוב השלילה, ואז הוא מגיע לענין הסדר דשלילה אמיתית, והיינו מה שאנו שוללים מאתו ית' כל מה שהוא העדר היכולת ובמילא ה"ה יכול, א"כ הנה בידיעה זו הרי לא נודע ענין היכולת שלו ית' רק בשלילה מהעדר היכולת. וכן בשם חכם אנו שוללים כל מה שהוא העדר החכ' וממילא ה"ה חכם, ומ"מ אין זה שנודע מהות וענין חכמתו ית', פי' דידיעותיו בכל אלו האופנים הוא רק בדרך שלילה לבד. והנה בשלילות העדר ענין היכולת, פי' בזה מה שאנו שוללים ממנו ית' הענין דהעדר היכולת ובמילא ה"ה כל יכול, הנה בהשלילה הלזו נכנס גם היכולת שבסדר ההשתל', דהנה היכולת שבסדר השתל' ה"ז תואר דבר עכ"פ, דעם היות דיכולת דסדר השתל' אינו ענין הכח, דהכח הוא פרטי וענינו לפעול דבר מה והיכולת אין זה כח פרטי בבעל היכולת כ"א הוא מצד העצם, דמשו"ז398 הרי יכולת מתאחד יותר בעצם הנפש מכמו הכחות, דעם היות שהכחות מתאחדים ג"כ עם הנפש ומ"מ אינם מיוחדי' כמו היכולת שהוא מיוחד ממש עם הנפש, ומ"מ הרי יכולת הוא ג"כ דבר מה, והיינו שהוא תואר דבר עכ"פ, ויש בזה פרטים שהוא באופן כך או באופן כך, והיינו דיכולתו כך ויכולתו כך זה גופא הוראה על היותו דבר מה, והיינו מה שהוא כח היכולת, אמנם היכולת שבעצמות אין זה דבר מה בעצמות, היינו איזה כח ח"ו, כ"א העצמות להיותו עצמות ה"ה יכול,
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.