סא

הב' להכלל, וזה מצד עצם נפשו שאין חל בזה ל' הרגש ומבוקש אלא שזהו עצמות ענינו, והוא רושם חותם העליון, דיוקנך אשתאר בי, דגם שהגוף ונה"ב מעלימים עצם הנשמה בהתקשרות תמידי²⁸⁹.

ענינים . ג תשובה, א) מרוצה, ב) הרגש היוקר דחיים, ג) עיקרו רצוא. ד רעו"ד, א) מרוצה, ב) הרגש החיים עצמו, ג) עיקרו המשכה, ד) מבוקשו, א) גילוי אור, ב) להכלל. ה דיוקני אשתאר בך דיוקנך אשתאר בי.

כה) והנה התקשרות זאת היא בבחי' התקשרות עצמית, דבעצם הנשמה מאיר ונרגש בה בחי' עצמו' אוא"ס ולזאת היא תמיד בבחי' התקשרות בעצמות אוא"ס ב"ה, וכאשר מתגלה בחינה ומדריגה זו ה"ה בבחי' תוקף הרצוא לצאת מגדר הכלים ולהפרד מן הפתילה הוא הגוף ולהיכלל בעצמות אוא"ס והיא כשלהבת העולה מאלי' לדבקה בו, וכמו"כ האהבה והרצוא דהנה"א מצד ההשגה הרי השגת הנה"א מצ"ע הוא בבחי' מהות אלקות לא בבחי' המציאות לבד, וכמו השגת הנשמו' בג"ע ה"ה משיגים²⁹⁰ מהות הזיו, וכנ"ל²⁹¹ דזיו השכינה שבג"ע הוא הארת האצי', והשגת הנשמות בג"ע הוא שמשיגים מהות הזיו, אשר באמת הוא כן גם בהנשמה למטה, שהרי הנשמה באה למטה שלא בבחי' שינוי המהות, וכנ"ל|291 דבירידת הנשמה הרי גם הנפש אינו משתנה בעצם מהותו, וכתיב²⁹² ויפח באפיו נשמת חיים, שלא יש שום דבר המפסיק ומבדיל בין הנופח ובין ההבל היוצא בנפיחתו²⁹³, ובמילא הרי היא בלי שום שינוי המהות כלל, והיינו דמפני דשרשה הוא מבחי' עצמות אוא"ס ב"ה, דמאן דנפח מתוכי' נפח²⁹⁴, פי'²⁹⁵ מתוכיותו ומפנימיותו, לזאת הנה המשכתה של הנשמה הוא באופן כזה שאינה משתנית, ומשו"ז הנה גם בירידתה למטה ה"ה מצ"ע משגת בחי' מהות אלקות, וזהו דכתיב (ישעי' כ"ה ט') ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, דביום ההוא קאי על לע"ל, דלע"ל הנה גם בכללות נש"י יהי' בחי' גילוי המהות ממש, דהנה עכשיו הרי הנה"ב מחשיך על הנה"א ומכסה העין דנה"א שאינו רואה, וכנ"ל בענין הכחות דנה"א כמו שהם קודם הירידה הוא בבחי' ראי', והיינו דכל הכחות שלה כמו שהם למעלה ה"ה במדריגת ראי' במהות האלקות, אמנם בירידתה למטה הרי ההתלבשות מכסה על העין דנה"א שאינה רואה, אבל לע"ל לאחר גמר הבירורים יהי' בכאו"א גילוי בחי' המהות דאלקות, וכמו"כ הוא גם עכשיו בצדיקים הגדולים ובנשמות הגבוהות המופשטות מן הגשם, דהגשם