תקלז
נמצא מובן לכל דהופעת אור וכח רוחני כזה לברוא יש ומציאות מאין ואפס המוחלט, ועוד יותר לתת בו כח להעמידו באופן כזה שיהי' מכסה על פנימיותו העצמי, ושיהי' מוגבל בתואר גולמי, הנה זה עצמו הוא למעלה מן הטבע דטבע הגולמי והחומרי, אמנם להיות האדם מושפע מהרגילות המכסה על האמת, והרגילות עצמה ע"י השפעת הסביבה נעשית טבע שני, אשר מפני זה אינו שם על לבו להתבונן ולחקור על האמת, הנה על זה באה האזהרה[ednref_94_*] שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה29, וראשית התבוננותו יהי' בהנבראים דשמש וירח שהם בעלי גוי' כצבא הארץ וברצון הבורא ית' הם קיימים באיש כצבא השמים30, אשר בהם ועל ידם יבוא לידי הכרה גמורה גם בשכל האנושי כי הבריאה בכללותה מעידה על הבורא ית' ב"ה, וכל הנבראים הם מופתים מוחשים על האחדות הגמורה דהוי' אחד. ואז יעלה ויבוא להשכיל, להבין ולהרגיש דטבע זו עצמה הנראה לעיני בשר מעידה על עצמותה ומהותה שהיא למעלה מן הטבע. וזהו נתת ליראיך נס, שהו"ע הכח והעוז להתנוסס לאתנסאה, שהו"ע הנסיונות דע"י עבודה זו הנה מפני קושט סלה, יתגלה האמת דהטבע עצמו למעלה מן הטבע, ואז הנה הנהגת הטבע, היינו כל הענינים הגשמים בישועה וגאולה הוא בדרך למעלה מן הטבע בטבע עצמה. וזהו דכתיב למען יחלצון ידידיך כו'31.
-------------------- * --------------------
הערות
- 29. ישעי' מ, כו.
- 30. ראה לעיל ע' מא. ע' נ.
- 31. תהלים ס, ז. [edn_94_*] באה האזהרה: ראה ג"כ ד"ה מצה זו (קונטרס פסח ה'תשי"א) פ"ד [ספר המאמרים תשי"א ע' 227 ואילך].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.