תסה
הבריאה דעולמות בי"ע בכלל ועוה"ז התחתון בפרט כפי שעלה ברצונו ית', ולכן103 הנה אצי' בכלל נק' רצון המאציל ב"ה להשפיע מן העצמות, וכמו עד"מ באדם למטה הרי הרצון שבלבבו מטה שכלו ומדותיו לאופנים פרטים בשינויים רבים, והיינו דהנפש הוא אחת, ושכל ומדות שהם כחות הנפש המתפשטים מעצם הנפש בגילוי מן ההעלם, הנה בהם יש שינויים לפעמים כך ולפעמים כך דהכל הוא כפי הרצון הנפש בלב, להבדיל הבדלות אין קץ יובן דכמו"כ בחי' עצמות א"ס ב"ה הוא בחי' אחדות פשוטה, והאורות הנאצלים מן ההעלם לגילוי בבחי' חו"ב ומדות דאצי' הוא רק בחי' הגילוי אור מן ההעלם לפי רצון המאציל ב"ה, והנה זה מה שבא מן השכל ומדות דאצי' לאיזה ענין פרטי דדצח"מ דאצי', הנה זהו היו"ד מאמרות דאצי' כמו מאמר יהי רקיע104 ומאמר תדשא הארץ105 וכן כולם, והיינו דאותיות דאצי' שציירו הדצ"ח הוא הכח אלקי השופע ומהווה מאין ליש ממש הרקיע הגשמי ממאמר יהי רקיע שבמח' ודיבור, וזהו מה שבחי' מל' דאצי' נק' בשמות דצ"ח סלע עפר ושושנה והדומה, היינו כאשר האותיות שנצטיירו ברצון המאציל ב"ה מתגלים בבחי' החכ' ומדות דאצי' ובאים להיות כח אלקי להוות מאין ליש בחי' הדצ"ח דבי"ע בפועל, אז הנה הכח האלקי הזה יקרא בשם הנברא שמהווה אותו, והיינו דקריאת שמו הוא ע"ש השפעתו מה שמהווה ומחי' את הנברא ההוא, אבל הוא בעצמו בעצם מהותו הוא כדוגמת האבן או התפוח וכו' שבמחשבת האדם, והיינו דכל מיני דצ"ח דאצי' נקראים בשמותיהם ע"ש השפעתם למטה, אשר לפי"ז הרי בחי' דצ"ח דמל' דאצי' הוא המהווה את הדצ"ח דבי"ע ממש, והיינו דאין זה מה שדצ"ח דאצי' יש לו קירוב לדצ"ח דבי"ע בלבד, כ"א אשר דצ"ח דבי"ע הי' כלול תחלה בהאותיות דמדות וחו"ב דאצי' ויצא מההעלם אל הגילוי להוות בפועל, א"כ הרי כללות הבריאה אין זה התחדשות גמורה. אמנם אחרי106 העיון היטיב יובן, דהתהוות הגשמי מן הרוחני אין לך בריאה יש מאין גדול מזה107, ובהבריאה יש מאין לא הי' מהות היש כלל תחלה בהעלם במקורו באצי', שהרי אין ערוך והשתוות כלל בין גשמיות הנברא וכמו"כ הכח האלקי המהווה אותו לגבי בחי' האותיות שנקרא בהם הנברא ההוא באצי', דהאותיות דאצי' האלקית הם נעלים ונפלאים כ"כ עד שאינו שייך כלל לומר שהי' אפילו דוגמתו של הנברא תחלה בבחי' אצי' דהנה זה מה שארז"ל108 אין לך עשב למטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל, דכל מה שישנו בהצומח שלמטה הן בטעמו במתיקות וחמיצות והן במראהו באודם ולובן וריחו הכל כאשר לכל ישנו במזלו הרוחני, וגבוה מעל גבוה שומר109
הערות
- 103. ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג שם ע' רצג ואילך.
- 104. בראשית א, ו.
- 105. שם, יא.
- 106. כ"ה בהעתקה ובספר המאמרים קונטרסים שבהערה 1. בכתי"ק: אחר.
- 107. לקו"ת פ' ראה כ, ד (בשם חכמי המחקר). דרושים לר"ה נה, ב. וראה בשם ספר העיקרים (ראה עיקרים מאמר א פכ"ג ומאמר ד פ"ג): ספר המאמרים תרכ"ז ע' שפז. תרכ"ט ע' קנט. תרל"ב ח"א ע' עדר. המשך מים רבים תרל"ו פקנ"ז (ע' קעג). תער"ב ח"ב ע' א'קמג. ועוד.
- 108. ראה לעיל ע' מב. וש"נ.
- 109. קהלת ה, ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.