תטז
לעוה"ב דקאי על עולם התחי'42 וכמו שאומר שם ואלו שאין להם חלק האומר אין תחה"מ מן התורה43, כמו"כ הנה כאן שאומר יפה כו' מכל חיי עוה"ב קאי על עולם התחי', ולכאורה הלא ג"ע הוא שכר המצות ובפרט עולם התחי' שהוא תשלום השכר ואיך יפה עשיית המצוה מהשכר שעלי'44, וצ"ל תחלה ההפרש בין ג"ע לעוה"ב דהיינו עולם התחי'45, דהנה בג"ע כתי'46 מי יעלה בהר הוי' נקי כפים ובר לבב דבכדי לעלות לג"ע צריכים ע"ז כמה תנאים ויש בזה ב' ענינים הא' הוא הסרת והרחקת דברים המונעים ומעכבים את העלי' והב' הוא דברים המועילים ומסייעים את העלי', וכמו עד"מ בגשמיות דכשצריכי' לעלות בהר גבוה הרי תחלה צריכים להסיר ולהרחיק כל דבר המונע אל העלי' וכמו בענין הלבושי' והדומה ואח"כ צריך להתחזק בכחו שיהי' ביכולתו לעלות, וכן הוא בהעלי' דג"ע שתחלה צריך להיות הסרת והרחקת הדברים שהם מונעים ומעכבים אל העלי' וראשית כל הוא נקי כפים, דכפים הם מדות שצריך לברר ולזכך את מדותיו שיש בזה כמה וכמה מדריגות חלוקות, ובזה גופא היינו בבירור וזיכוך המדות הנה ראשית העבודה צריך להיות בהנוגע בפו"מ, והוא שיתבונן האדם במעשיו ובדיבוריו בהנוגע לזולתו אם הוא עפ"י תורה ובלי שום הצטדקות עצמו, וללמוד זכות על עצמו וכמו בעניני מו"מ כשהוא ח"ו נוגע בעסקי של חבירו ופרנסתו, ויש בזה מה שבנ"א מצדיקים א"ע בכמה מיני טענות, בהם שהם מטעים את עצמן וכל כך מהרהרים בצדקתם עד שמונח אצלם כי הצדק אתם, זיי טראַכטין אַלץ אַראַיין אין זייערע טענות עד שנדמה להם כי כל טענותיהם הם אמת וחושבים כי הצדק אתם גם על פי תורה, וישנם הרוצים להטות משפטי התורה ח"ו לצדם הבלתי אמת, שחוטאי' בזה חטא כפול, ויש כאלו שהם בעצמם יודעים אשר טענותיהם בלתי אמיתים הם ורק שהם בעלי לשון ושפה והזדמנו איזה ענינים צדדיים
הערות
- 42. רע"ב ועוד לסנהדרין שם. וראה מקומות שצויינו בהערה 38.
- 43. שהטעם על זה הוא כדאיתא בגמרא (סנהדרין שם) הוא כפר בתחיית המתים לפיכך לא יהי' לו חלק בתחיית המתים כו' מדה כנגד מדה (רד"ה להבין ענין תחה"מ הנ"ל (ספר המאמרים שם ע' לג. בהוצאת החדשה - שם ע' רכא)).
- 44. ראה גם לעיל ס"ע רצ ואילך.
- 45. ראה תו"א יתרו עג, ב. המשך וככה תרל"ז פ"ה ואילך. המשך תער"ב ח"ב ס"ע תשעט ואילך. ספר המאמרים תרע"ח ע' תטו ואילך. תרח"ץ ע' ריב ואילך. וש"נ.
- 46. תהלים כד, ג-ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.