שצא

ומעכבים את שפע המוחין למדות, וכמו שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א דבשכלם הם מבינים ויודעים דלימוד התורה וההנהגה במדות טובות הם טוב, וזה כל האדם אשר כל הנהגתו גם בין אדם לחבירו יהי' כמו שהוא עפ"י תורה דכתיב בה⁵⁵ דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום, ומעלת אהבת ישראל ומעלת האחדות והשלום, ומבינים זאת בטוב בשכלם, ומ"מ הנה בפועל אינו כן, והוא ע"י ההעלם וההסתר דג' שרי פרעה קנה ושט ורידין שעומדים במיצר הגרון ואינם מניחים שגילוי ההשגה יבוא בלב, וענינו בעבודה הוא דפרעה הוא הערף⁵⁶ שהוא היפך הפנים, דבפנים⁵⁷ מורה על החכ' ושכל וכמ"ש⁵⁸ חכמת אדם תאיר פניו, והערף הוא נגד השכל וכמ"ש⁵⁹ כי פנו אלי ערף ולא פנים, וערף זה יש לו ג' שרים והם קנה ושט שהם אכו"ש ואָס מיא ליגט שטאַרק פאַרנומען עם הגשמי שדואג רק על פרנסת גופו ובפרנסת נפשו אינו דואג, וביותר הוא הרתיחה בזה שזהו"ע הורידין שמלאי' דם, והיינו דכל הענינים הגשמים נעשים ברתיחה גדולה מיט אַ קאָך און מיט אַ ברען, וכל מה שנדמה לו שנוגע לעסקו ופרנסתו יש לו זמן על זה והולך כמה פעמים, ויש לו זמן גם לדבר דברים בטלים שאינם נוגעים להעסק כלל, ולקבוע עתים לתורה אין לו זמן, ואין לו חיות בעבודת השי"ת והוא בהתרשלות ובקרירות, והנה בעניני עסקו אינו צריך למעורר כלל גם אם נדרש לו לעמוד באמצע הלילה אין שום מניעה ומתעורר מעצמו, ולילך להתפלל בציבור הוא מאחר פאַר שפּעטיגט מען וצריך למעורר ומזכיר, והגם שבשכלו מבין היטיב שצ"ל באופן אחר לגמרי ומ"מ בפועל אינו כן, והוא בסיבת המונעים ומעכבי' את לידת המדות והו"ע טמטום הלב מה שלבו אטום לקבל את אור וגילוי השכל⁶⁰, אבל בשכל הרי נעשה המדה, שהרי בכל השגה והתבוננות ה"ה מתפעל במוחו, ער פאַרשטייט דאָך דעם ענין שכלי בכי טוב, ובמוחו מתפעל על הטוב ההוא, והתפעלות זו ואָס דער ענין איז אים גיפעלין און גישמאַק ובמוחו יש לו המשכה אליו הו"ע המדות כי המדות הם התפעלות והתרגשות, ואם גם בשכלו אינו מתפעל על טיב הדבר ההוא הנה זהו מפני התעלמות ביותר, והו"ע טמטום המוח שזהו מצד התגברות החומריות ביותר, וכמו שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א דשכלים גשמים בעניני עולם הם מבינים בטוב, וכמו במסחר ועסק או שארי עניני עולם, ובהם גם ישנם כאלו שהם מתחכמים ומשכילים בסברות עמוקות, ובשכלי התורה מתאוננים כי אינם יכולים לקבל לימוד סוגיא, שהאמת אינו כן, מצד השכל הם יכולי' לקבל, ואינו אלא מצד התגברות החומריות ביותר, וכן הוא בעבודה, אבל בלא זה הרי נעשה התפעלות השכל, והוא מפני דשכל ומדו' הם עו"ע, והשכל מחייב את המדה.