שכז
מדה יהי' מזה, והמדות הן ירידת השכל להיות מזה איזה הטי' והמשכה, והיינו דהשכל עצמו הוא למעלה עדיין מענין ההטי', והמדות הם שיהי' איזה הטי'.
יב) והנה הטי' זו הגם שהיא באה בסבת דבר מה שאנו מכנים אותו וקוראים בשם מדות שבשכל, כאלו נאמר אשר כבר ישנם מדות בשכל, ומדות אלו הם סיבת ההטי', אבל באמת אינו כן, דעם היות שההטי' הזו יש לה סבה הגורמת ההטי', וקוראים אותה בשם מדות שבשכל, הנה עם זה הרי הטי' זו איננה עדיין גם אפילו הטעם של המדה. כי הנה גדר148 הרוחני הוא היפך הגשמי, דגדר הגשמי הוא שהיסוד למטה והבנין הוא על גבו, וכמו בבנין בית הרי היסוד הוא למטה טמון בעפר והבית בנוי עליו, וגדר הרוחני הוא שהיסוד למעלה149, ופי' מעלה מובן שהוא אינו במקום גשמי אלא במעלה רוחני', הנה כן הוא גם בהכחות דשכל ומדות, דכל מדה יש לה טעם, דהטעם ההוא יסוד חיות150 המדה ההיא. וזהו מה שאומרים שהטי' זו אין זה עדיין הטעם של המדה, כי זהו בעצם השכל עדיין, ועם זה הרי מ"מ אינו סותר כלל מה שקוראים את סבת ההטי' בשם מדות שבשכל, דהנה שכל ומדות עם היותם עו"ע אבל עם זה הם שני פרצופים שלמים, שכל אחד מהם הוא פרצוף שלם לעצמו, והגם שבשלימות הפרצופים דשכל151 ומדות הרי בהכרח דשכל יש בו מדות ומדות יש בהם שכל, אמנם המדות שהם משלימים פרצוף המוחין והמוחין שהם משלימים פרצוף המדות, הנה כאו"א הוא רק שם המושאל, ולכן ההטי' של השכל אין זה עדיין אפילו הטעם של המדה, להיותו עוד בפרצוף המוחין. והסבה הגורמת ההטי' והמסובב שהיא ההטי' שכלית, אינם אלא מה שנמצאים כלולים במוחין, והיינו דבמוחין נמצא כלול איזה מהות מה שאינו המהות דמוחין, ואין זה עדיין מציאות זולת המוחין, כ"א שבהמציאות דמוחין נמצא כלול מהות דבר מה שהמהות ההוא הוא המוחין עצמם, אבל הוא בשינוי מכמו שהי' תחלה, והוא כדוגמת העלול דהרהור כמו שהוא עדיין כלול בעילתו בדיבור שבמח' כנ"ל, דהעלול דהרהור בהיותו כלול בעילתו הרי אין בו שינוי כלל|20 מעילתו שהוא מח' שבדיבור152 שכולל כל האופנים רק בזה מה שהרהור זה אינו אלא אופן אחד. דבאמת הנה בזה שהוא רק אופן א' הרי לכאורה הנה בזה לא ירד מדריגתו לגבי שארי האופנים, שהרי כאו"א מהאופנים אינו אלא רק אופן א', ובכל אחד מהאופנים יש בהם האותיות השייכים להאופן ההוא, א"כ הרי בהעלול דהרהור בהיותו כלול בעילתו אינו משתנה משארי האופנים רק בזה שהוא מתגלה, ושאר האופנים נשארים כלולים בעילתם. אמנם זה גופא מה שהרהור זה דוקא מתגלה והשאר אופנים נשארים כלולים בעילתם, הרי יש לזה סבה מיוחדת ובא בסבה רוחנית דרוחני' הנפש, והכוונה בזה דזה שייך להכוונה פנימי' דדעה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.