ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד.</h3>רעט

רעט

קיצור. יבאר דעולם מקום, שנה זמן, נפש גילוי אלקות ומסביר דגם החיות המתלבש בהמקום הוא מקום, ומטעים מהאברים הגשמי' ופעולתם הרוחני', עצמות ובשר התחברותם ע"י הגידים, עצמות מוחין עצמים, שכלי בעצם, השכלה עצמות, השגה בשר והתחברותם ע"י מדריגה ממוצעת.

ויובן זה בעבודה הרוחנית בג' לבושי הנפש דמחשבה דבור ומעשה בקיום התומ"צ, דהנה ידוע39 דמחדו"מ הן ג' מדרי' בשר גידים ועצמות, דמח' הוא עצמות, דהנה מחשבה היא הכוונה הרוחנית דזהו העצם שכלי כמו שהוא בדקות הענין. כי גילוי השכל הוא במחשבה, ועם היות דמחשבה ה"ה ג"כ אינה אלא לבוש אל הנפש בלבד, ומ"מ ה"ה לבוש פנימי שמתאחד עם הנפש, ולכן המחשבה משוטטת תמיד, ולהיות שהמחשבה היא לבוש הפנימי, לכן הנה בה מתגלה ומתלבש השכלי כמו שהוא, וזהו שהמחשבה היא עצמות והיינו שהיא הכוונה הרוחנית, ומעשה הוא הלבוש החיצוני שבא בהגשמה במעשה המצות, דמצות הרי צריכים להיות בעשי' בפו"מ דוקא, וכמ"ש (דברים ז' י"א) ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם, וכתיב (שם י"ב) ושמרתם ועשיתם אתם וגו', וצריך להיות התחברות הכוונה עם העשי' והוא שיהי' חיות בעשיית המצוה, והיינו דבכדי שיהי' חיות בעשיית המצוה זהו ע"י הכוונה דוקא, דמצוה בלא כוונה היא כגוף בלא נשמה40. דכשם שבגוף ונפש הרי החיות הוא מהנשמה, הנה כמו"כ הוא בעשיית המצות דהכוונה היא הנותנת חיות בהמצוה. ומה שאומרים כאן כוונה אין הכוונה כאן על הכוונה פרטית של המצוה בההמשכות והגילויים שעי"ז בלבד, דידוע דבכל מצוה ומצוה יש כוונה פרטית לפי ענין המצוה ההיא, כמו במצות תפילין שהנחתן הוא בזרוע יד שמאל כנגד הלב, והרצועות כרוכים על היד, וכריכתן לבד הז' כריכות הם הג' אותיות של שם שד"י41, ועל הראש במקום המוח דחכמה ובינה, והרצועות מקיפים גלגלתו והקשר בסוף מקום מוח הדעת ונמשכים והולכים מלפניו עד רגליו42, וידוע43 דכוונת מצות תפילין הוא לשעבד הלב והמוח שיהיו מוחו ולבו נתונים בתורה וקיום המצות, וע"ז בא הרמז בפרטי עניני מצוה זו שהנחת התפילה היא על היד שידיו יהיו נשמעים אל הלב, ועל יד שמאל דוקא, ורצועות הראש שהם

הערות

  1. 39. ראה מקומות שצויינו בהערה 36.
  2. 40. ראה לקוטי תורה להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה רמט, סע"ב. תניא פל"ח (נ, א ואילך).
  3. 41. ראה שערי תשובה לשו"ע או"ח סכ"ז סק"ח. וראה הל' תפילין בסידור אדה"ז. הגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור תורה אור. ועוד.
  4. 42. בטושו"ע שם סכ"ז סי"א ודאדה"ז ס"כ דרצועות דתפילין של ראש "יגיעו עד הטבור". אבל כ"ה כבפנים ("מגיעים עד הרגלים") בכ"מ בדא"ח (ספר המאמרים תרח"ץ ע' נז. תרצ"ט ע' 159. תש"ג ע' 43), ויש לומר שהוא ע"פ מ"ש בטור שם "ויש אומרים .. עד המילה". וממ"ש בפרי עץ חיים שער התפילין פ"י "טוב שישים כו' כדי שלא יגיעו לארץ כו'" - משמע, שהדרך לילך ברצועות ארוכות עוד יותר (עפ"י ספר המאמרים מלוקט ח"ב ע' צב (בהוצאה החדשה - ח"ד ע' רסב) הערה 68).
  5. 43. ראה שו"ע או"ח סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. הל' תפילין בסידור אדה"ז. תניא פמ"א (נו, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.