רנט
כן הוא בענין העבודה שצריך לפעול שינוי גמור, וזה בא ע"י התלבשות המברר בהמתברר, רק ההפרש בב' האופנים הוא, דבאופן הא' שהוא מלמעלה למטה בדרך או"י הרי ההתלבשות היינו ההתעסקות הוא רק בהטוב והמעולה המתברר כנ"ל, ובאופן הב' בהבירור דמלמטה למעלה הרי ההתעסקות שלו בהפרדת הפסולת, ואשר ע"כ הנה בזה דוקא הוא יתרון האור מבירור החשך, וכנ"ל שע"י הקרבנות שהוא בירור החשך, הנה עי"ז דוקא הרי בקדשים הלילה טפילה ליום, וכן הוא בעבודה דע"י בירור הפסולת הוא יתרון האור. אמנם כ"ז הוא דוקא כאשר היצה"ר נתהוה ובא קודם, דהנה אם היצ"ט הי' בא בהתגלות קודם היצה"ר, או גם אם היו באים שניהם כאחד, הנה אז הי' אחד משני הפנים, אם הי' התגלות היצ"ט קודם הנה אז לא הי' מציאות היצה"ר כלל, ואם היו באים שניהם כאחד הנה ע"פ רוב הי' היצה"ר מתבטל ע"י גילוי האור, אבל כאשר הוא כמו שהוא עתה שהיצה"ר בא בהתגלות קודם להיצ"ט, ובהגיע עת היותו לאיש בא היצ"ט הנה אזי מתלבש בו היצ"ט, אשר בו נתן הקב"ה את הכח והעוז לברר את הנה"ב ולזככו ועי"ז נשלם הכוונה העליונה. וזהו ברישא חשוכא והדר נהורא, דבמקורים הגלוים הנה שרש החשך למעלה מהאור, ויובן זה בכחות הנפש בכח הגילוי וכח ההעכבה והצמצום, דכח ההעכבה הוא למעלה מכח הגילוי, וכמו שנראה במוחש בכח השכל, שיש בו כח הגילוי וכח ההעכבה, היינו שבמקור השכל הנק' משכיל הרי יש בו שני כחות הפכים זמ"ז, כח הגילוי לגלות כל מיני שכל והתחכמות, וכח ההעכבה שהוא ההעצרה והצמצום והעדר ההתגלות, כי כל דבר שכל הנה כשם שעיקרו גילוי שהוא ידיעת מהות דבר מה ממש, מה שקודם שנתגלה הרי לא הי' נודע כלל, הנה כן עיקרו גם בהגבלה, כי כל שכל הרי בהכרח שיהי' בו הגבלה עד כמה שיתפשט ותו לא, והיינו שלפי אופן הענין בעצם, ולפי העומק שבו ככה יהי' ההתפשטות שלו, וההשכלה שהיא בעצם נעלה יותר יתפשט יותר, וכן כל מה שיגיע לעומקו ביותר יהי' התפשטותו ביותר, אבל כ"ז הוא בהגבלה דוקא, דאם יתפשט ביותר בלי הגבלה, ילך בו בדרך עקלתון, ולא יהי' אמיתי כלל, וכן כל סברא שכלית צ"ל מוגבלה, ואז ידע מעלת וערך הגברת סברא אחת על הסברא האחרת ויוכל להכריע, וכן בכללות השכל הרי לפעמים צ"ל העכבה, וכידוע דאור שכל הבא מן המשפיע אל המקבל, הרי בהכרח שהמשפיע יעלים תחלה אור שכלו העצמי, ואז נמצא האור שכל השייך אל המקבל, וכן הוא בכל שכל בפרט שצ"ל העלם הנ"ל, ואז דוקא בא השכל בסדר והדרגה, והיינו שיש במקור השכל כח העכבה להעלים ולעצור את אור השכל, והכח הזה הוא במקור השכל למעלה מכח הגילוי, וכמו שאנו רואים בחוש דכבד וקשה יותר לעכב את הגילוי מלגלות את אור השכל, לפי שזהו כח נעלה יותר. והדוגמא מזה יובן למעלה דכח הצמצום וההסתר הוא למעלה יותר מכח הגילוי, וזהו גולל97 אור מפני חשך98, שגולל ומעלים את האור מפני החשך שקדם אליו, ואח"כ גולל חשך מפני אור היינו
הערות
- 97. ברכות ק"ש דערבית (ברכות יא, ריש ע"ב).
- 98. ראה גם תורת חיים שבהערה 66. וראה גם ספר השיחות תרצ"א ע' 260 ובהנסמן שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.