רמ

הנה אמת הוי' לעולם דזהו אמיתת ענין העולם וקיומו. והיינו שטבע עצמה הוא למעלה מן הטבע⁴³, וידיעת דבר זה הוא מן הטבע עצמו, והיינו⁴⁴ דמזה עצמו מה שהעולם כמנהגו נוהג, דבכל יום ויום השמש זורח במזרח ושוקע במערב, וכן כל הנהגות העולם ועניניו כפי שהטביע הקב"ה הוא בכל הזמנים בשוה, הנה מזה עצמו נראה במוחש שהטבע עצמו הוא למעלה מן הטבע. והענין הוא דהנה ארז"ל (סוכה דכ"ח ע"א) על ריב"ז שלא הניח דבר גדול ודבר קטן, דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הוויות דאביי ורבא. ולכאו' אינו מובן⁴⁵ איך נק' הוויות דאביי ורבא דבר קטן הלא זהו עיקר תושבע"פ. דמ"ש הוויות דאביי ורבא הרי אין הכוונה רק אביי ורבא לבד, שהרי ריב"ז הי' תנא ואביי ורבא בדור רביעי של האמוראים, ותפס אביי ורבא שהן המצויים ביותר בכל ההלכות. וכפי' רש"י דריב"ז שם לבו לתת טעם על כל דבר הלכה. וא"כ זה כולל כללות תושבע"פ ואיך נקרא דבר קטן. ומהו מעשה מרכבה שנקרא דבר גדול. אך הענין הוא דהנה כתיב (יחזקאל א'⁴⁶) והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק, שהחיות הקדש הן בבחי' רצוא להכלל באוא"ס ב"ה ולהיות הרצה"ע הוא בבחי' השוב וכמ"ש⁴⁷ לא תהו בראה ולשבת יצרה ע"כ הן בבחי' שוב. אמנם ע"י הרצוא שלהם ה"ה מעלים ומגביהים את הכסא למדריגה גבוה יותר, דזהו כללות ענין המרכבה⁴⁸ שמגביה למעלה ומדריגה גבוה, ויש בזה כמה בחי' ומדריגות וכדאי' בכתבי האריז"ל⁴⁹ שיש כרוב חיות ואופנים. כרובים ושרפים בעולם הבריאה חיות ביצירה ואופנים בעשי'. דהמרכבה דעולם הבריאה היא למעלה הרבה יותר מהמרכבה דעולם היצירה ולכן משלו רז"ל⁵⁰ את ישעי' ויחזקאל לבן כרך ובן כפר שראו את המלך שישעי' הוא כבן כרך שראה את המלך שהבן כרך הוא שמורגל בראיית המלך, והגם שמתפעל במאוד מגדולת המלך והדרת גאונו, אמנם עם זה הרי בראייתו הוא משים לבו גם על ענינים פנימיים, כי להיותו בן כרך הוא יודע גם מעניני הנהגת המלוכה, ומתענג על זה בתענוג גדול, כי הוא יש לו הבנה בזה, ופועל בו ביטול פנימי. משא"כ בן כפר כשרואה את המלך שאינו מורגל בראיית פני המלך ואינו יודע ומשיג עניני המלוכה ה"ה מתפעל מחיצוניות הענינים והביטול הוא ג"כ ביטול חיצוני. והדוגמא מזה למעלה⁵¹ הוא בשרפים שהם בעולם הבריאה