רטו

שמתלבש בלבוש התורה ונמשך עי"ז גילוי אלקות בעולם¹¹⁴. והשני בחינות ומדריגות שבתורה אור ושלמה, הוא להיות שהתורה היא ממוצע בין אוא"ס ונש"י, וכמו"כ הנה התורה ממוצע בין אוא"ס ב"ה ועולמות, וכמאמר¹¹⁵ קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, וכתיב¹¹⁶ ואהי' אצלו אמון ואי' במד"ר (בראשית בתחלתו) אמון, אומן, התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה וכו' הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם, וכל ממוצע ה"ה כלול מב' מדרי', מהמדרי' התחתונה שבעליון, ומהמדרי' העליונה שבתחתון, וכנ"ל¹¹⁷ בענין ספי' המל', דמל' דאצי' היא ממוצע בין אצי' לבי"ע, דאצי' הוא בחי' עצמי, ולכן הרי אצי' אין סוף להתפשטותו כנ"ל, ובאצי' הנה מושג שם מהות אלקו', דזהו מה שאבא עילאה מקננא באצי' כנ"ל שהוא בחי' חכ', דבחכ' הוא ראיית המהות, ובי"ע הוא בחי' מציאות, והיינו דמה שמושג בהנבראי' דבי"ע הוא רק ידיעת המציאות דאלקות בלבד, ומובן דבזה גופא הרי יש חילוקי מדריגות בבי"ע עצמן, אבל בכללות הוא רק ידיעת המציאות בלבד, דידיעת המציאות אינו מסוג הענין דראיית המהות, והיינו דלבד זאת מה שענין הידיעה אינה בערך ענין הראי', הרי יובן דידיעת המציאות הוא אינו כלל מאותו הסוג דראיית המהות, דבידיעה הוא רק מה שהוא לפי אופן מדריגתו ומהותו של המקבל היודע, וג"ז הנה ידיעתו הוא רק במציאות הדבר ההוא, וראיית המהות הוא העצם כמו שהוא, א"כ בין אצי' לבי"ע הרי בהכרח שיהי' ממוצע, הנה הממוצע הוא בחי' מל', וכנ"ל שיש בה ב' בחי', פנימי' המל' שמקבלת האורות העצמיים דאצי', וחיצוני' המל' ראש ומקור לנבראים, הנה כמו"כ הוא בהממוצע דתורה, דכתיב¹¹⁸ ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, שזהו בחי' האור שבתורה, פנימי' התורה שהוא בחי' אוא"ס הבל"ג ובלתי בעל תכלית, והמדרי' הב' בחי' שלמה שבתורה שהוא שרש ומקור הגבול, והוא גליא שבתורה, דכל הענינים הם בהגבלה כמו אלו טריפות ואלו כשרות, וכן בכל דבר הלכה והשכלה שהוא במוגבל.

יג) והנה בעומק פנימי' הממוצע דתורה, הרי תורה היא ממוצע בין האוא"ס ונשמות, ובין אוא"ס והעולמות, דנשמות ועולמות הם רחוקים זה מזה, וא"כ במילא הרי גם מדריגת מהותי הממוצעים רחוקים זה מזה, דאינו דומה מעלת מדריגת מהות הממוצע שבין אוא"ס ועולמות למעלת מדריגת מהות הממוצע שבין אוא"ס ונשמות. וזהו כללות ענין הב' מדריגות דאור ושלמה שבתורה שהן ב' בחינות ומדריגות חלוקות במהותו ועצמותו של מדריגת מהות הממוצע עצמו. דהנה שלמה הוא לבוש ואור, אלא שהכוונה הוא בהאור הבא מן הלבוש, וכדאי' במד"ר (בראשית פ"ג פיסקא ד') מהיכן נבראת האורה, מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו