רה
רום כל המעלות. דהנה כמו שמל' דאצי' הוא ממוצע בין אצי' לבי"ע, הנה כמו"כ כתר דאצי' הוא ממוצע בין אוא"ס המאציל העליון ב"ה אל הנאצלים. דהנה עצמות אוא"ס הוא פשוט ומופשט בתכלית הפשיטות וא"א שיהי' התהוות הנאצלי' והאצי' בבחי' מדרי' פרטיות, דהרי גם אצי' הוא בחי' גבול לגבי א"ס, וכמאמר36 יותר משאין ערוך עשי' לגבי אצי' הרי אין ערוך אצי' לגבי א"ס, ובכדי שיהי' התהוות האצי' מאוא"ס המאציל ב"ה צ"ל ע"י ממוצע, והממוצע הוא בחי' כתר, דאוא"ס המאציל ב"ה מאיר בבחי' פנימי' הכתר ומתעלם שם, ועי"ז הנה בחי' חיצוני' הכתר הוא נעשה שרש ומקור לנאצלי', וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג37 בב' מדרי' שבכתר דבחי' עליונה שבכתר היא בחינה אחרונה שבא"ס, והיא האצילה מדרי' שני' שהיא מדרי' עליונה שבנאצלים, ובקרי"ס הוא שנתגלה בחי' ההעלם דפנימי' הכתר, ומשם הוא בחי' פנימי' האורות דאצי', ובקרי"ס הנה לפי שעה האיר להם בחי' פנימי' האורות עצמיי' דאצי', ובזה גופא הנה מדרי' משה הי' בעילוי יותר, וכ"ז הוא מעלת הים שע"י הים נתעלו נש"י, וממה שאומר גידל אתכם דוד בספרו הרי מעלת ישראל גדולה מהים, וכמאמר38 תנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני ישראל.
ד) והנה בדוגמא כזאת מצינו ג"כ בתורה ונש"י, דתורה ונש"י הנה שניהם מושרשי' בהעצמות ונמשכי' מהעצמות, שעל התורה הוא אומר39 אותי אתם לוקחים, דמי שהוא משעבד מוחו ולבו אל התורה בעבודה פנימי' הוא לוקח את העצמות כבי', ועל הנשמות הוא אומר כמשל הבן שהוא עצמות מוח האב40, ומ"מ הנה לפעמי' מצינו דאי' שגדלה מעלת מדריגת ישראל על מעלת מדרי' התורה, ולפעמי' משמע דגדלה מעלת מדרי' התורה על מעלת מדריגת ישראל41. דהנה אי' בתדב"א42 שני דברי' קדמו לעולם תורה וישראל ואיני יודע איזה מהם קדום, היינו בהשני דברים אלו איזה מהם קדום זה לזה, אומר אני דישראל קדמו, והראי'43
הערות
- 36. בספר המאמרים תרנ"ג ע' רמז: "מבואר בתו"א". בספר המאמרים עזר"ת ע' קלב; פר"ת ע' קעח: "וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי'". בקונטרס ומעין מאמר כא פ"ב: "וזהו שאמר רבינו נ"ע". - ראה ד"ה פתח אליהו בתו"א וירא יג, סע"ד ואילך ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לתו"א שם (קה"ת, תשמ"א) ע' כז. וראה רמ"ק בס' אלימה הובא בפלח הרמון שער ג (שער אם הא"ס הוא הכתר) פ"א. הגהות לד"ה פתח אליהו הנ"ל ע' לט. ספר המאמרים תרס"ה ע' רנד. ועוד.
- 37. כ"ה בעץ חיים דפוס שקלאוו, תק"ס. ובדפוסים שלפנינו: שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א.
- 38. שמו"ר פכ"א, ו.
- 39. שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. וראה תניא פמ"ז (סז, א).
- 40. ראה תניא רפ"ב: "כמו שהבן נמשך ממוח האב", "וביארו אבותינו רבותינו נ"ע, מעצמותו ומהותו העצמי דמוח האב שלמעלה מכחות הגלוים" (אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תפד). וראה אור תורה להרב המגיד ב, סע"ג ואילך.
- 41. ראה גם לקו"ת ברכה צג, סע"ד ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי: שמות ח"א ע' א ואילך; דרושי חתונה ח"ב ע' תקיג ואילך. ובכ"מ.
- 42. רבה - פרק יד.
- 43. ראה גם ספר המאמרים תרל"ה ח"א ס"ע רמא, שלאחרי שמביא מתדב"א, מוסיף: "וכן יש להביא ראי' ממ"ש בכל התורה צו את בנ"י כו'". וכ"ה בספר המאמרים שם ח"ב ס"ע שנו ואילך. ושם ריש ע' תקמג: "ואדמו"ר הביא ראי' לזה, שכל התורה מלא דבר אל בנ"י צו את בנ"י". ולהעיר: (א) בכמה מקומות (ספר המאמרים תרנ"ט ע' יג. המשך תער"ב ח"ג ס"ע א'רנא. ספר המאמרים ה'ש"ת שבהערה 1. ועוד) הובא בשם תדבא"ר "ואיני יודע כו' כשהוא אומר צו את בנ"י דבר אל בנ"י אומר אני ישראל קדמו". וליתא בתדבא"ר שלפנינו. (ב) בב"ר שבהערה :45 "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר . . אילולי . . ישראל עתידין לקבל את התורה לא הי' כותב בתורה צו את בנ"י דבר אל בנ"י". וראה גם לקו"ש חל"ד ע' 22. ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 116.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.