ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"עספר המאמרים<h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד. ש"פ שמות[ftnref_1165_1], צב"ר, ריגא.</h3>קצז

קצז

הוא טהור וצח, ובמקום האשפה והלכלוך האויר גס וניכר עכרורית גם בראי', אמנם גם במקום האשפה הרי האור בעצם הוא טהור רק שמעורב בו עכרורית, שהרע מעורב בהטוב, וכאשר יבדילו את הרע וירחיקו אותו ישאר הטוב שהוא נקי וצח, הרי העצם הוא טוב ורק הרע מעורב בו והוא שמכסה על הטוב, ואינו דומה כמו בשפע, וכמו עד"מ שכל משובש הרי עצם השכל משובש, והיינו דלא רק שמעורב בו עכרורית כ"א שהשכל בעצם משובש, משא"כ בהאור הרי העכרורית דהאשפה היא רק בו בתערובת, אבל בעצם הוא טהור וזך כי אין האור משתנה. וכן בשכל הרי יש בו חילוקי מדרי' שכל קטן ושכל גדול, דבשכל קטן יש בו מיעוט אור השכל, ובשכל גדול יש בו ריבוי אור השכל, והיינו דבשכל קטן הוא רק חיצוניות שכל שאינו במעלה כ"כ, ובשכל גדול יש בו עמקות ופנימיות השכל, משא"כ באור שאין בו חילוקי דרגות גדול וקטן, וכמו באור השמש הרי אין בו חילוק אם מאיר בחדר קטן, או שהוא מאיר בפלטרין גדול והיכל מלך, דאותו אור השמש ממש שמאיר בפלטרין גדול הנה אור זה ממש באותה שעה ממש מאיר גם בחדר קטן, רק להיות המקום קטן לכן בו22 מיעוט האור, ובמקום שטח גדול שהוא פתוח יותר, מאיר בו יותר האור, אבל הוא אותו האור עצמו ממש. וכן באור וחיות הנפש הרי אין הדעת נותן לומר דעוג מלך הבשן שהי' גופו גדול הי' הנפש שלו גדול, וילד קטן הנפש שלו קטן, אלא ודאי דאותו הנפש שבילד קטן יכול להחיות גם גופו של עוג מלך הבשן23, וטעם הדבר הוא לפי שהאור הוא כמו העצם, ולכן אין בו שינוי כלל.

והדוגמא מזה יובן בענין אור א"ס, שזהו רק התגלות העצמות, היינו בחי' הארה לבד, ולא העצם, רק שההארה היא כמו העצם. דכשם שהעצם הוא א"ס, הנה כמו"כ האור הוא בבחי' א"ס ממש. וא"כ מובן דמהאור שהוא בבחי' א"ס הרי א"א שיהי' התהוות העולמות והנבראי', כ"א ע"י הצמצום, שנתעלם האור לגמרי, ונמשך רק הארה דהארה עד שיהי' מקור לעולמות מרכ"ד עד סוכ"ד, היינו דעולמות היותר עליונים, עד התהוות עוה"ז הגשמי, וכל הנבראי' שלמטה הנה שרש שרשם הוא ברום כל המעלות24, וכמאמר25 אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, שהמזל הרוחני הוא למעלה מעשב הגשמי, וישנם שרשים למעלה יותר, דגבוה מעל גבוה שומר וגבוה עליהם26, דשרשם של כל הדברים

הערות

  1. 22. כ"ה בכתי"ק. ואוצ"ל: מאיר בו.
  2. 23. ע"פ האמור בפנים יש לבאר מ"ש ביומא (פ, ב) דבככותבת "מיתבא דעתי' בציר מהכי לא מיתבא דעתי' מיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא". וק"ל. ומה שמ"מ "כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא" - י"ל שזהו מצד החיות פרטי שנתוסף ע"י האכילה הזו. - עפ"י הערה בד"ה חייב איניש תרפ"א ותש"ח וד"ה כי עמך ה'ש"ת שם; לקו"ש חכ"ו ע' 105 ואילך והערה 42.
  3. 24. ראה לעיל ע' קפט ואילך.
  4. 25. ראה ב"ר פ"י, ו. זהר ח"א רנא, א (בהשמטות). ח"ב קעא, ב. מו"נ ח"ב פ"י. תניא אגה"ת פ"ו (צו, א). אגה"ק סוס"כ (קלב, א). מאמרי אדמו"ר הזקן על מארז"ל ע' קלה ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ג ע' תתעו ואילך. ספר המאמרים תרפ"ט ע' 153.
  5. 26. קהלת ה, ז (ושם: וגבוהים עליהם).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.