פב

אלא שיודיענו שהוא מושלל מדבר המנגד וסותר לאותו העצם המבוקש ומהותו, ולכן הנה לפי שהקב"ה הוא למעלה מההשגה ואין אפשר להשיג מהותו בשום פנים ע"כ לא יתכן לומר עליו ית' התוארים כמו יכול חכם ורוצה, כי הוא ית' למעלה ממהות יכולת חכ' ורצון שבנבראי' עד שאין ערוך ודמיון בינו ובינינו כלל לומר עליו ית' התוארי' האלו בלשון תוארים עצמיים, רק שהם נאמרו בלשון שלילה, כי השלילה היא ג"כ ידיעה גדולה ורחבה, ובידיעה שבדרך שלילה הרי שייך בזה ידיעות עצומות אין קץ ממש גבוה מעל גבוה|205 וכמ"ש הרמב"ם כ"ז בספרו מ"נ ח"א מפנ"ד עד פ"ס, וכ' שיש ריבוי ידיעות ג"כ בדרך שלילה עד שבענינים הגשמיים יוכל האדם ע"י ריבוי הידיעות השלילות להגיע כמעט לציור הדבר כמו שהוא[ednref_64_*], וכפי שנת"ל יובן דכוונת אומרו דע"י השלילה³⁹³ יכולי' להגיע כמעט לציור הדבר כמו שהוא, היינו להצורה, וכנ"ל דחומר וצורה הם לפי ערך זל"ז, כלומר דכשם שבחומר יש חילוקי אברים, כן הוא גם בצורה³⁹⁴ שהוא הנפש יש ציורי אברים שהם הכחות, ונת"ל דמאחר שהצורה מתלבש בהחומר והחומר כלי אל הצורה, הלא בהכרח הוא דכשם שבהחומר יש חילוקי מדריגות מה שהם זכים יותר כמו המוח לגבי בשר הגוף, כן הוא גם בהאור וחיות שהוא הצורה המתלבש בהחומר יש חילוקי מדרי', א"כ הרי יובן דבשלילת כל עניני החומר יכולים להגיע להשכלת והבנת הציור כלומר הצורה כמו שהיא, היינו אמיתת הדבר כמו שהוא³⁹⁵.

לג) וביאור הענין הוא, דהנה בפנ"ח כתב וז"ל דע כי תארי השם ית' בשלילות הוא התואר האמיתי עכ"ל, והענין הוא דהנה ידוע דבהשגה (השגה דכאן פירושו השכלה, והיינו השגה שבהשכלה, דהנה השגה ענינו מה שבא אל הדבר שהוא חפץ בו, וכמו ארדוף אשיג³⁹⁶, ומהות תוכנו מתחלק לפי עניני הדבר שהוא כוסף אליהם כמו בעניני המדות או עניני המוחין, ובעניני המוחין מתחלק בכל חלקי המוחין חב"ד, ולזאת הנה השגה דבינה הוא הבנה, והשגה דהשכלה הוא דביקות הנק' קלעפּ, והיינו מה שההשכלה עם היותה בקיצור ונקודה בלבד, דזהו"ע החכ' שהיא נקודה קצרה, ומ"מ היא עם דביקות, מיט אַ קלעפּ ועש"ז נק' השגה שבהשכלה, הנה בהשגה) יש ב' מיני השגה, השגת החיוב והשגת השלילה, דהשגת החיוב הוא מה שמשיג את הדבר המושג, והשגת השלילה הוא מה שאינו משיג את הדבר ואינו אלא רק מה ששולל ממנו את ההיפך, וכמו שאנו אומרים על העצמות יכול וחכם, הרי אין זה בבחי' השגת החיוב ביכולתו וחכמתו ית' רק ענין השלילה