כב

בשעלו מים¹¹⁸, דמים הוא בחי' חכ' ומדד בשעלו מים שע"י החכ' נעשה המדידה איך ומה יהי' כל נברא ונברא כפי חפץ ורצון ה'. ובזה יובן מ"ש בע"ח[ednref_22_*] דיחוד או"א הוא תדירי כדי להחיות העולמו' תמיד, דלכאורה א"מ שהרי חיות העולמות הוא ע"י דבר ה' וכמ"ש¹¹⁹ לעולם הוי' דברך נצב בשמים, ומה נצרך לזה היחוד תדירי דחו"ב, אלא להיות כולם בחכ' עשית בבינה, ובכללות ההתהוות הוא ע"י חכ' דבראשית ברא¹²⁰, אמנם ההתהוות בפועל שהוא התהוות החומר הוא ע"י הדיבור העליון שהוא בחי' מל'. וזהו דכתיב¹²¹ ואתה מחי' את כולם, ואי' בזח"ב דקע"ט ע"ב א"ר יצחק נהורא עילאה ונהורא תתאה כליל כחדא אקרי ואת"ה (היינו בתוספת וא"ו) כמה דאת אמר (נחמי' ט') ואתה מחי' את כולם, דהנה אי' בזח"ב דקל"ח ע"ב כתיב (תהלים כב¹²²) ואתה הוי' אל תרחק אילותי לעזרתי חושה, דוד מלכא אמר דא בשעתא דהוה מתקן ומסדר תושבחתא דמלכא, בגין לחברא שמשא בסיהרא, כיון דהוה מתקן ומסדר שבחין דילי' לאתחברא, אמר ואתה ה' אל תרחק, ואתה ה' רזא דחברותא חדא בלא פרודא. והענין בזה הוא דמקשה בזהר דמאחר דכל היחודים העליונים שהם התיקונים הם מתוקנות¹²³, הנה לאיזה צורך הוא לעשות תיקונים אלו למטה בתפלה, שמדבר שם בענין התיקון שנעשה בתפלת נשמת כל חי, ומתרץ כי העבודה הוא להתכלל בתיקוני' אלו, ופי' באור החמה¹²⁴ דכל מגמתינו הוא לכלול נפשותינו בכל היחוד הזה, והטעם שהרוחני' העליון כשנשלם ונגמר מסתלק למעלה והתחתונים נשארים ריקנים בלי טוב כו', וכשיש בתחתונים מי שהוא יודע לתקן למטה סוד המרכבה נקשרי' התחתונים ברוחניותה¹²⁵, וזהו דנהו"ע ונהו"ת כליל כחדא אקרי ואתה, והיינו שהוי"ו הוא המשכה מבחי' חפץ ורצון ד' כמו שהוא בח"ע, ובא ונמשך אל בחי' הדיבור שהוא בחי' אתה להיות מחי' את כולם. וטעם הדבר מה שחומר הנבראים נבראו במאמר ודיבור ולא נבראו הכל בחפצו ורצונו ית' בלבד כמו הצורה, הוא מפני שאם הי' גם התהוות החומר בבחי' החפץ ורצון בלבד הנה אז לא הי' הגילוי מאין ליש, רק שהי' הכל בטל במציאות ממש בלי שום התחלקות באופני הביטול, וחילוקי עולמות אבי"ע הכללים והפרטים כמו שהוא עתה, והי' העולם בטל במציאות ממש, לפי שהי' מקבל מבחי' חכ' שהוא בחי' ביטול איהו¹²⁶ וחיוהי חד¹²⁷,