תקלו

הנפעל ובטבעו. והמשל בזה²⁴ מאבן הנזרק למעלה, דזהו היפך טבעו הפרטי והכללי שבאבן, דטבעו הכללי הוא כובד, וטבעו הפרטי הוא מנוחה, מה שהוא נח במקום אחד ואינו מתנענע, והטבע הכללי שבו גובר על טבעו הפרטי, וכאשר מתמוטט מקום מנוחתו הוא נופל, אמנם נפילתו זאת אינו זה שנתחדש בו דבר חדש בתנועה שהוא היפך טבעו דמנוחה, כי אם הוא התגברות טבעו הכללי בכובד על טבעו הפרטי במנוחה, ולזאת הנה גם בעת מנוחתו במקום אשר איתן מושבו, מ"מ הוא שוקע מזמן לזמן, עד כי ברבות הימים ישקע גם במקום מנוחתו, ואם כן הילוך האבן ע"י כח הזורק אותו מלמטה למעלה הרי זה היפך טבעו הפרטי והכללי, דבזה שמתנענע הוא היפך טבעו הפרטי, ובזה שהולך ממטה למעלה הוא היפך טבעו הכללי²⁵.

ד) והנה כח הפועל פעולה הזאת שהאבן יצא מטבעו בכובד ומנוחה, הוא כח הזורק, דכח זה הוא רוחני שהוא נאצל ונפרש מכח התנועה שבאדם. ואם היות דכח התנועה הוא כח היותר אחרון והיותר נמוך שבכחות הנפש, אבל בכל זה הוא כח רוחני, והראי' שאינו נתפס בראות, וחוקו כחוק כל הכחות הרוחנים, אשר בהיותו בהעלמו הוא רק כח היולי על כל המיני תנועות שיכולים להיות באיכות וכמות. והנה כח זה בהתגלותו לפעול פעולתו זאת הנה לבד זאת שהוא מצטייר בציור תמונתו של האבן הנזרק, שהרי סובבו בג' רוחותיו וקצוותיו של האבן ומוליכו למעלה, או בארך לאחד הקצוות, הנה לבד זאת הרי בהכרח כי כחו רב הוא כל כך עד שמתגבר על טבע האבן לא לבד על הפרטי שמנענע אותו, כ"א גם על הכללי שהוא הכובד. והנה האבן בעת הילוכו מלמטה למעלה הרי נפרץ גדר הגבלתו לגמרי, והיינו דטבעו הפרטי והכללי במנוחה וכובד מתבטלים והי' כלא הי', שהרי נראה במופת מוחשי שהוא מתנענע וקל, ועם היות דגופו וממשו קיים, הנה קיומו זה מפקח עיניו ומגלה לנו טוהר אמיתת היותו רק היש של האין המהווה ומחי' אותו, ער איז מער ניט וויא דער פראַן פון דעם וואָס באַשאַפט אים, און בעלעבט אים, אשר זה רק זה הוא כל מהותו בעצם מציאות היותו, וגדרי טבעו במנוחה וכובד אינו אלא אותו הלבוש המכסה על הכח המהווה אותו ומחי' אותו השוקד ופועל בו, כפי אשר הטביע בו אדון כל ית' ויתעלה. וכן הוא בכל נברא ויצור הטביע הקב"ה לבוש המכסה אשר בו ועל ידו נראה הדבר ההוא לעין בשר התופס בקצוות חומרים, אשר אז הוא רואה כי הדבר ההוא ישנו, אבל²⁶ אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו ממוצא פיו ית'²⁷ לא הי' גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל²⁸.