תקכה

מבין, והיינו להבין דבר מתוך דבר31, וכמאמר רבינו נ"ע (בד"ה השמים כסאי בתו"א32) דבר סוכ"ע ותוך דבר ממכ"ע, ומהתוך דבר יבין דבר, דבינה זו הוא בלב דוקא, שהרי זהו הבנת ענין חדש מה שלא הבין בראשונה, אלא שהבין דבר מתוך דבר. ועד"מ אדם המשיג איזה מושכל שמלמדים ומסבירים לו, הנה השכלה והשגה זו הרי אינה חדשה מצד השכל עצמו והוא רק מה שקיבל את זה שלמדו אותו, אמנם כאשר האדם המקבל השכל הבין הסברא שלמדו אותו בכי טוב ובה ועל ידה השכיל להמציא שכל חדש, הנה עם היות דשכל זה החדש בא ע"י סיבת השכל שלמדו אותו, מ"מ מאחר שהוא בעצמו המציא את שכל זה נקרא נבון שמבין דבר חדש מתוך דבר שכל שקיבל. והנה ממכ"ע הוא מה שמושג, וכמו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה33, דמהבריאה עצמה מושג ומובן שיש בורא יחיד ית' המהוה את העולם ומחי' אותו, וכתיב34 ומבשרי אחזה אלקה, דהאדם הנה מאופן חיות גופו יכול להשיג בחי' האור האלקי המתלבש בעולמות, וזהו תוך דבר שהאור והחיות האלקי דבחי' ממכ"ע הוא התוך והפנימי שבכל דבר, ומזה יבוא להשגת בחי' דבר שהוא האור דסוכ"ע, והיינו שאחר שיבין בחי' ההארה האלקית המתלבשת בעולמות הרי יבין שזה רק הארה לבד, ובהכרח שיש בחי' העצמי שלמעלה מבחי' התלבשות בעולמות. וענינו בהשכלה הוא דידוע שיש ב' מיני השגות, השגת החיוב והשגת השלילה35, דהשגת החיוב הוא שמשיג מהות הדבר המושג, והשגת השלילה הוא שלא יש36 בעצם מהות הדבר רק מה שהוא מושלל מדבר המנגד לזה. וכמו שאנו אומרים באוא"ס שהוא כל יכול, ענינו הוא לשלול ממנו כל מה שהוא היפך היכולת וממילא ה"ה כל יכול, אבל לא שאנו יודעים מהות יכולתו ית', דהנה ענין היכולת יש גם במדרי' דהשתל', וכן ישנו בהגילוים שבנפש, ואם היות דיכולת שבנפש אין זה כח פרטי בבעל היכולת כ"א הוא מצד העצם, ומ"מ אנו יודעים זאת וגם אנו משיגים מהות מציאות היותו, ויודעים אנו לחלק בין מציאות מהות הכחות שבנפש למציאות מהות היכולת, דהכחות אם היות דגם הם גילוים מן הנפש, מ"מ ה"ה כחות פרטים ובאים רק מצד שלימות הנפש, משא"כ היכולת הנה לבד זאת שאינו כח פרטי, הנה עוד זאת הוא גילוי הנפש מצד העצם שהוא כמו העצם ממש, וכמו אור וחיות הנפש שבא מצד העצם, דלהיות הנפש חי בעצם לכן גם האור והחיות שלו הוא להחיות, וכן הוא בענין היכולת שהוא מצד העצם דלהיות שהעצם הוא כך וכך לכן הוא יכולתו בכך וכך. וכן אנו משיגים ההפרש דיחס הנפש אל הכחות ויחס הנפש אל היכולת, דבחלק הנפש דשייך אל הכחות, הרי הכחות הם אברי הנפש בדוגמת האברים שבגוף, ואפילו במדריגת העצם דנפש שנוכל לאמר שם התכללות הכחות הרי עצם זה אינו מושלל

הערות

  1. 31. שבת לא, סע"א. ועוד.
  2. 32. ר"פ בראשית.
  3. 33. ישעי' מ, כו.
  4. 34. איוב יט, כו.
  5. 35. ראה לקו"ת פקודי ג, ד. שם ו, ג. ובארוכה - ד"ה ביום השמע"צ שבהערה 1.
  6. 36. כ"ה גם בד"ה פנים בפנים עטר"ת שבהערה 1. ובד"ה הנ"ל תרצ"ז: יש השגה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.